אור ברסלב
מגן וצינה פרק שני

מגן וצינה· רבי יצחק אייזיק חבר

פרק שני

מגן וצינה

בפ' שני הרבה המלגלג לדבר תועה נגד רוח אפינו משיח ה' הרא"ש בתשובה (כלל נה) שכ' וז"ל אע"פ שאיני יודע מחכמת חיצונית שלכם בריך רחמנא דשובין מינה כי בא האות והמופת להדיח העם מיראת ה' ותורתו כו' עכ"ל, וע"ז השיב אמריו והתפלל לה' שיוכל לדעת כל מושכל והתפאר בעצמו שהרבה ללמוד ולחקור גם בספרי מינים ואפיקורסים ואמונות אחרות משום דע מה שתשיב כו' ולהבין ולהורות כו' ע"ו אומר הן אמת שמצינו בכמה מגדולי ישראל וצדיקים וחסידים שעסקו בדברים אלה ולא הזיזו אותם מאמונתם ויראתם הטהורה זיז כ"ש אדרבא הועיל להם בכמה דברים מה שידעו להשיב לאפיקורוס והרי מצינו ג"כ בסנהדרין שהיו יודעים הלכות כישוף להבין ולהורות וגם הרמב"ם ז"ל אשר הרבה לחקור דיעותיהם ומחשבותיהם וגם הביט בספרי הצבא הרבה מאוד וה' הצליח בידו שנכנס בשלום ויצא בשלום וכן הרבה מגדולי ישראל כמוהו, אבל רובא דרובא מאותם האנשים שאין יראתם וצדקתם גדול יתר מאוד השחיתו התעיבו כחשו ופקרו באלהים חיים ובתורתו ועינינו הרואות בדור הזה שכל מי שהתחיל לכנוס בדבריהם ובספריהם יצאו לגמרי וכפרו בגופי תורה הרבה במחשבה ובמעשה בוא וראה מ"ש הגאון ר' יוסף יעבץ בספרו אור החיים אשר עיניו ראו שכל אותם שעסקו בדברים האלה לא עמדו ביום זעם והמירו דתם והאנשים אשר לא ידעו מאומה עמדו וקדשו ש"ש בפרהסיא ובכל דור ודור שמענו וראינו שכל המתעסק בחכמה זאת וכרת ברית עמה לא יצא ממנה בשלום באמונתו וצדקתו זולת מעט מן המעט שתורתו וצדקתו הגינה בעדו ועליהם אמר שלמה המלך עה"ש היחתה איש אש בחיקו ובגדיו לא תשרפנה וגו'. ורז"ל הקדושים אמרו משל לנכנס בחנותו של בורסקי כו' כי הלא עיקרי יסודות חכמה זו בנוי על שכל אנושי ולא להאמין דברים שלמעלה מהשגתו ויקשה עליו להאמין בריאה יש מאין ואפס המוחלט, גם ענין נבואה ושכר ועונש והרוחה ותורה מן השמים וענייני נישים היוצאים מגדר הטבע, צא ולמד מהרלב"ג אשר הי' משלומי אמוני ישראל היאך הטעתו הפלוסיפיה לפרש ניסי יהושע בעמידת החמה ולבנה גם בענין בעלת אוב וכדומה אשר היטיבו גדולי ישראל הראשונים שכתבו על ספרו מלחמות ה' וכינו אותו מלחמותיו עם ה' כו' וגם היום כמה צוורני נאורני נפקי מינן ה' הטוב ירחם עלינו ויקנא לתורתו הרי שצ קו דברי הרא"ש ז"ל בזה וחכם עדיף מנביא וכבר כתבתי במ"א ביאור מאמרם ז"ל בפ"ב דעירובין אברהם אבינו יושב בפתחו של גיהנם ומוציא הרשעים משם לבד מבועל ארמית משום דממשכא ערלתיה ולא מבשקר לי' שהדברים מתמיהם שהרי הרשעים בגיהנם לא בגופם החומרי הם שם רק כחות נפשם אשר נטבע בעון וחטא וא"כ היאך שייך לומר שאברהם אבינו אינו מכירו משום שערלתו נמשך, אבל האמת שכוינו במליצתם דבר נפלא שהרי מצינו בכ"מ בספר משלי ששלמה המע"ה כינה תוה"ק לאיש הישראלי שנכנס בבריתה בשם אשת נעורים, אבל חכמות זולת תוה"ק כינה בשם אשה זונה נכרי' שאיננה אשת בריתו רק מסורה לעמים זולתינו כמ"ש לשמרך מאשה זרה מנכרי' אמריה החליקה כי נופת וגו' דרכי שאול ביתה וגו' כ חכמות זולת התורה הם מנתקים מוסרות האמונה מאיש הישראלי שכבר נכנס בברית התורה והמצוה שעיקרה תלוי' באמונה בכל עיקרי התורה כמו שנתבאר למעלה, וע"י החכמות שזולת התורה נמשכה ערלת לבו ופג לבו מלהאמין מה שאין שכל האנושי מסכימו לפי שאברהם אבינו הראשון הוא הי' ראש אמנה באמונת ה' בתורתו והשגחתו ית' ובכל עיקרי התורה וכמ"ש והאמין בה' וגו' אף שראה עצמו עקר בטבעו וראה באב סגנינות שע"פ הטבע א"א שיהי' לו זרע ומזה נבחר הוא להיות יושב על פתחו של גיהנם להציל רשעי ישראל אף שהרבו לחטוא מצד נטיית גופו החומרי כל שהוא עכ"פ חזק באמונה בכל עיקרי התורה כמ"ש הרמב"ם ז"ל בה' יסודי התורה ובה' תשובה ובכ"מ שכל איש הישראלי המאמין בכל לב בי"ג עקרים יש לו חלק לעוה"ב, ומחוייבים להצילו מסכנה וכמ"ש אע"פ שחטא ישראל הוא, משא"כ מי שאינו מאמין בעיקרי התורה ולכן מי שהוא בועל ארמית, ורצה שדבק באשה זונה ונכרי' זאת לאהבה אותה, א"א לו להמלט מלהיות נמשכה ערלתו ערלת לבו ושיהי' מסתפק בכמה עיקרי האמונה לכן אינו מצילו מדינו של גיהנם והבן זה כי הוא ביאור נפלא ואמיתי בכוונת מאמר זה:

עוד הוסיף הרב המלגלג הזה ואמר שאין תכלית טוב להוגים בחכמה זו ולקח א"ע לעד המעיד בדבר שבכל פעם שלקח ספר מספרי האמת ורצה להעמיק בו לא נתקררה דעתו ועמדו לפניו הרים גבנונים סגרו בפניו להכנס לפנים, והצדק אותו בזה וכיון אל האמת שלא הי' כדאי להשגת חכמה זאת, כי לא רבים זוכים להכנס לפנים מחדרי' הפנימיים וכמה מחיצות מבדילות אם מצד שאין נשמתו זכה וטהורה ועלתה בה אלודה וזוהמא מחיבוק חיק נכרי' שעלי' אמרו רז"ל כורכתו ומלפפתו כו' והוא דיבוקו בעסק חכמות נכריות לאהבה אותם ולא לכוונת האמת והצדק כמו שהי' לקדוש ה' מכובד הרמב"ם ז"ל וכל דכוותי' בכדי לידע מה להשיב לאפיקורוס או מצד שארי דברים המונעים את האדם מלכנוס לפני ולפנים כמבואר בכ"מ בדברי חז"ל והלא אפי' בחכמי הש"ס הראשונים הידועים בקדושה ובטהרה מצינו שאמרו בעצמם שלא כולה כדאי' בפ' אין דורשין על ר' אלעזר שאמר לר"י אכתי לא קשאי כו' ואמר אי הואי זכינא הוי גמירנא מר"י רבך וכמה וכמה שלא זכו לה מצד שורש נשמתם שלא באו לעולם בשביל כך וכמ"ש האריז"ל ובכ"מ והרי גם דוד המלך ע"ה עבדו של הקב"ה רגל רביעי שבמרכבה הוצרך להתפלל גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך ודאי שלא הי' כוונתו על פשטות דברי תורה שהרי עד יוסי בן יועזר (שהי' אחר שפסקה הנבוא' וכמה רחוקה מדריגתו ממדריגת הקדושים כדוד המע"ה ובעלי הופעה ורוה"ק) אמרו שהי' תורתם בלי שום דופי ברורה כשמלה כנתינתה מסיני ובודאי הי' כוונתו על נסתרות שבה שלזה אמר נפלאות מתורתיך מלשון מופלא מכוסה ונסתר וכלשה״כ כי יפלא ממך דבר וגו' ובאמת בדורות האחרונים גילה הוא ית' ברחמיו לחסידיו כפתחו של מחט בהשגת נפלאות מתורתו בשביל תיקון העולם שהדור צריך לכך וכמו שיתבאר לפנינו בעזה"ש. אבל לא רבים יחכמו בחכמה זו. ובזה די לדחות דברי המלבלג על מאמר הזוה"ק שאמר דלאו כל מוחא סביל דא ששחק הרבה ממאמר זה וצד טענתו שב' כוונות יש למצוא בזה או שא"א לכל אדם להשיגו מצד רוב עומקם ודקדוקם או מצד שאין נשמתו טהור' וע"ז כ' והרבה הבלים לומר שלא כן הדברים כי לחכמה ואת א"צ הבנה ולא חריפות רק הם דברים טפלים בלי מלח ובלא טעם רק שכך הם מקובלים. והרבה לגנות שרוב המקובלים רובם ככולם נבדלים מזוך המוח כו' ועוד חירופים וגידופים כאלה. מי האיש אשר יראת ה' נטועה בו ולא יקרע סגור לבו ישמע ולא ידמע לשמע חירופים וגידופים כאלו על מאורי ישראל וקדושיהם שנתפרסם בכל העולם רוב גדולתם בתורה ובחכמה בקדושה וטהרה כמו הרמב"ן והרשב"א והראב"ד ושארי גדולים מפורסמים ראשונים ואחרונים אשר טובה צפורנם של תלמידי תלמי יהם בחריפות ובקיאות יותר מכריסו של המלגלג הזה עד שלא יוכל להתפאר שיגיע לאצבע קטנה מתלמידי תלמידיהם הן בחכמה הן בקדושה וטהר' וי"ש. ומ"ש מהנסיון שגם רשעי ישראל אשר יצאו לבסוף מן הכלל נכנסו בעומקה אלא גם מחכמי זולתינו. יעוין בדבריו ההבלים האלה המביאים לידי גיחוך מי הגיד לו שנכנסו לעומקה ובאמת לא נתגלה ולא נראה בשום ספר שנתחבר בחכמה זו עומק החכמה ולא דבדו בה אלא דרך חידה ומשל וכל הזוכה לכנוס לחדריה הפנימיים מובטח שלא יבוא לידי מכשול רק זכות וטהרה וקדושה וכל הרשעים המעיינים בה לא זכו לאורה סביב רשעים יתהלכו בקליפה ולא בפרי וכידוע שכל מי שנעשה רשע לבסוף טינא הית' בלבו וכמ"ש רז"ל בפ' א"ד על מעשה דאחר וטומאה זאת שהית' מבצבץ בקרבם היא היא שגרמה להם מכשול וקצצו בנטיעות ונפלו בקליפה הסובב ולהט החרב המתהפכת השומר דרך עץ החיים ליהט את נשמתם ונשקעו בטומאה וע"ז נאמר כי ישרים דרכי ה' וצדיקים ילכו בם וגו' ודי בזה לבטל דבריו הנאמרים בפרק הזה:

תוכן העניינים

מגן וצינה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה