מגן וצינה· רבי יצחק אייזיק חבר
פרק כד
אין מעצור לרוח איש אשר כמוהו מכל גבוה לא יירא אין פחד אלהים לנגד עיניו. לתת חפשיית לפיו ולשונו זו לעגה לו לקרוא כל גדולי חכמי האמת והצדק בשם שוטים ופתאים המאמינים לכל דבר במה שהם מאמינים שיוכל האדם לעשות פעולות ונפלאות ע"י כח שמות הקדושים והשבעות שהם הכל שקר ודבר כזב. כי אי אפשר לעשות שום פעולה ע"י. וכל ענייני השמות הכל דברים בדוים מלב. והביא ראי' לדבריו מדברי הרמב"ם ז"ל בספר המורה (ח"א פמ"א) שכ' שיש אנשים שחושבים שיש פעולה לשמות יעשו בהם דברים נפלאים כל אלה לא יאות לאדם שלא לשומעם כ"ש שיאמינם כו' הנה הגם שתלה יסודו בדברי רבינו הגדול הרמב"ם ז"ל אבל יותר אנו מחוייבים לשמוע לדברי חז"ל הקדושים חכמי הש"ס ובזה תראה על מי הרחיב פה ולשון לדבר דברי לעג וקלס כאלה שהרי מצינו בכמה מקומות בש"ס דברים נוראים שנעשו ע"י שמות והשבעות ככל דברי חכמי האמת והצדק. שהרי מצינו במס' שבת פ' המוציא יין בההיא מטרוניתא דאמרה מילתא ואסרתה לארבא ואמרו אינהו מילתא ושרו ופרש"י שם שהיא הזכירה השם של מכשפות והם הזכירו שם של קדושה. וכן בפ' במה אשה בסוף הפ' כמה לחשים בהשבעות ושמות הקדושים וכן בפ' ע"פ כמה לחשים והשבעות. ובס"פ החולץ גבי ישעי' הנביא אמר שם ואבלע בארזא. ובר"פ מי שאחזו בהעשה דאשמאדאי ושלמה ובניהו בו יהוידע דמסר לי' גושפנקא דחתים עלי' שם ושושילתא דחתים עלה שם. ואמר לו שמא דמארך עלך כו' ואח"כ כשלקח משלמה הך גושפנקא ושושילתא אבלע לי' ושדי' ד' מאות פהסה כו' ובחזירתו מסרו לו סנהדרין לשלמה הך גושפנקא כו' ושפ' חלק גבי דוד ואבישי בן צחוי' דאמר שם ואוקמי' בין שמיא לארעא כו' וכן בפ"ק דבכורות בריב"ח עם סבי דבי אתונא דאמרו לי' בני לן ביתא באוירא אמר שם ואוקים בין שמיא לארעא ואמר אסיקו לי לבני וטינא. ובפ' ד' מתות ר"ח ור' אושיעא עסקו בספר יצירה בכל מעלי שבתא ואברו להו עגלא תלתא. וכן רבא דבר' גברא ופרש"י שם ע"י שמות וצירופי אותיות המבוארים בס"י ובירושלמי פ' ד' מתות במעשה דר"א ור"י. שזרעו פשתן ועשו ע"י שם שהשביעו לשר של ים שיגלה להם מעשה הכשפים שעשו לאחד שלא הי' לו בנים וכן במעשה דשמואל שבא ע"י שם ושימש עם אשתו כדאי' בירושלמי ובה"ג הביאו ועי"ז נוטה דעתו להתיר אשה שילדה אחר שפירש בעלה ממנה יותר מיב"ח. הביאו התוס' במס' יבמות ובכ"מ ובמדרש רבה אמרו ע"פ נעו מעגלותיה וגו' טלטל הקב"ה אותיות התורה שאלמלא נכתבה כסדרה היו יכולים לברוא עולמות כו' ובאמת דברי הרמב"ם תמוהים בזה מאוד. וגם ידוע שהכחיש פעולת השמות ומעשה כשפים ומציאת השדים שמבואר היפוך דבריו בכ"מ עצמו מספר כמ"ש למה נקרא שמם כשפים שמכחישים כו' ובפ' ד' מיתות כמה עניינים שנעשו ע"י כישוף וכן מציאות השדים מבואר בכ"מ בפ"ק דברכות תניא אבא בנימין אומר אלמלא ניתן רשות לעין לראות כו' כל חד וחד מינן אלפא מימיני' כו' ואמרו שם האי מאן דבעי למחזנהו כו' רבינא עביד הכי ואתזק ובפ' ע"פ קמיעי דשיתין שידי. ובמעשה דצורבא מרבנן שם דלא ידע דהאי רוחא דשיתין שידי כו' ובפ' מי שאחזו עשית לי שידה ושידות כו' ועובדא דיוסף שידא דבפ"ג דעירובין. ובפ' כל הבשר האי שידא דהוי ביה רב אשי כו' והאי עובדא דהתם דפקע חביתא דמנחי לי' באודניה כו'. ועוד בכ"מ רבו מלמנות ובמדרשים וכבר דחו הגדולים אנשי השם דברי הרמב"ם ז"ל בזה וגם רבינו הגדול הגר"א ז"ל קרא עליו תגר בביאורו ליו"ד וכ' עליו שפליסופיא הארורה הטעתו יעו"ש דברים יורדים עד חדרי בטן והם חיצים ואבני בליסטראות אל לב המחבר המלגלג הזה במ"ש שם שכל חכמת הפלוסופיא זורקין אותם לאשפה. וכל מאמרי חז"ל הפנימיית שבהם הם של בעלי חכמת האמת. וכבר ידוע כמה נפיש חילי' ורב גובריה בתורה ובחסידות ובעוצם השגתו בכל חכמה שלא קם כמוהו בעולם מכמה דורות שלפניו. והרב המלגלג הזה לא הי' מגיע אפי' לציפורני רגליו בשום חכמה אשר כרת בריתו עמה ובזה תראה כמה שגה ללכת קשכים במה שהביא ראי' מחז"ל כשלמדו בתלמוד בכמה דברים להנצל מסכנה לא נמצא שלמדו אחד משמות אלה כו' והרי טח עיניו מראות בכ"מ בש"ס או שעשה עצמו כאינו רואה ואינו יודע והיודע עומק חכמה זו יבין וישכיל היאך באמת הזכרת השמות בקדושה ובטהרה מכל מיני סיג וחלאת הנפש הם מעוררים אורות העליונים להתגלות ולהסיר המחיצות וענני חשכת כחות הטומאה המחשיכים נגד האור העליון. וע"י פועל נפלאות גדולות בביטול דברים טבעיים שכחם ע"י הסתר אור העליון ונפעלים רק בערכם לבד. משא"כ בהאיר עליהם שפע מאורות העליונים שהם כמה מדריגות למעלה ממדריגות כחות הטבעיים והיסודות והמוחשים כי צורות האותיות הקדושים המסורות לנו וכח הברתם אינם הסכמיים כמו האותיות של לש נות אחרות שהם רק סימנים וציורים מקריים לבד אבל הם ממש עשויים בצלם אלהים ומורים על כחות עליוני עליונים בסתימתם ופתיחתם והמשכם באורך ורוחב בימין ושמאל מעלה ומטה והברת האותיות הם כמו הנשמה בגוף שהאותיות עצמם אין להם חיות והברה בלא הנקודות כמו שא"א לאברי האדם לפעול פעולתם כ"א ע"י הנשמה וכחותיה שמתלבשים בהם ומניעים אותם. וכמ"ש בזוה"ק בכ"מ דנקודין לגבי אתוון כרוחא ונפשא לגבי גופא. ולכן אין הנקודות כתובות רק הם בכח מחשבה ונענוע ההברה לבד וכל זה ידוע ומושג בטוב למעמיקים בחכמה זו. ומה נאמר ומה נדבר בראיות על אמיתתם ממה שנודע ומפורסם מכמה רעשים נוראים שנתפרסמו בפני רבים מענייני השבעות כמעשה הנדפס בסוף ספר זרע קודש מהשבעות שעשו לרוח אחד שהי' באדם אחד שהי' לפני כמה מאות אנשים מישראל וא"י כאשר העידו וקיימו דבריו הגאון מוהר"ד אופנהיים ובד"ר דק"ק נ"ש שהי' למראה עיניהם. ונדפס זה הספר באותו שנה שהי' בו המעשה בקיום הגאון הנזכר ובד"ר וראשי הקהילה. וח"ו לא הי' מעיז להדפיס על ספר דברים כאלו באותו שנה ולזייף חת"י האדירים האלו ולעשות בנפשו שקר כזה ונדפס ע"י החסיד האלקי המפורסם בעל ויקהל משה ועוד מעשים נוראים כאלו שנתפרסמו בכל עדת ישראל: