אור ברסלב
מגן וצינה פרק כב

מגן וצינה· רבי יצחק אייזיק חבר

פרק כב

פרק כא

רגז ושחק ברוב דברים נגד האומרים שמחבר הזוהר הי' רשב"י ותלמידיו אחריו ממה שנכתב בלשון ארמי שהוא לשין מגונה שאין מה"ש נזקקין לו ולא בלה"ק שמצד הקדושה שבהם היו ראוים להכתב בלשה"ק ועוד כדי להעלים ולהסתיר הדברים שלא יהיו מובנים בלשון שע"ה ונשים משתמשים בו בדורות ההם. וכל אלו דברים של מה בכך וטענת שאין בהם ממש. כי לדבריו יקשה על מה דאיתא במס' סוטה פ' ואלו נאמרים (לג א) דמקשה מהא דתניא יוחנן כה"ג שמע ב"ק מבית חה״ק שהי' אומר נצחו טליא דאזלי לאגחא קרבא כו' וכן מהא דשמעון הצדיק ששמע ב"ק מבית קה"ק בטילת עבודתת כו' ומשני התם אבע"א ב"ק שאני דלאשמועי עבידא ואבע"א **( נוסח נשמת כל חי הי' ידוע בימי חכמי המשנה:

כדאיתא בפ' ע"פ (קי"ח א) רביעי גומר עליו את ההלל ואומר עליו ברכת השיר מאי ברכת השיר ר' יוחנן אמר נשמת כל חי. ובברכות פ' הרואה (ס' ב) מאי מברכינן כו' ור' יוחנן מסיים בה הכי אלו פינו מלא שירה כים כו' אין אנו מספיקין להודות לך ה' אלהינו עד תשתחוה כו' וזה מנוסח נשמת כל חי ולא מצינו שום ברכה שיהי' הנוסח מבואר בש"ס יותר מזה ומלשון המשנה שקראה ברכת השיר לר' יוחנן משמע שהיא ברכה מיוחדת לשיר וזה כמנהגים שאומרים אותה אחר שירת הים:

גבריאל הוה כו' ופירש"י שם דב"ק היא אותה מדה הממונה ע"כ יודעת בשבעים לשון כו' וכי שמעון הצדיק או יוחנן כה"ג לא היו מבינים בלשה"ק עד שהוצרך להשמיעם בלשון המגונה שמה"ש אין נזקקין לו. וגם לתי' דגבריאל הוה וכי הוא לא הי' מכיר לדבר בלשה"ק ובעניינים כאלו אין אתנו יודע עד מה ולמה חיברו בלשון זה ובאמת מי שיודע טעם הדבר שאחז"ל שצריך לקרוא פרשיותיו שנים מקרא ואחד תרגום יודע ג"כ הטעם למה חיברו בלשון זה ומה שטען שחיברו בלשון שע"ה ונשים מבינים אותו והרי מחוייבים להסתיר דברים האלו. כל הרואה ישחק לו. הרי הוא עצמו יוכיח שיודע מליצת לשה"ק ולשון ארמי כנראה מחיבורו שהי' מליצת הלשון. ועכ"ז אינו מבין להשיג אפי' דבר אחד מהסודות המבוארים בזוה"ק שאם הי' יודע אותם ונכנס בפנימיותם לא הי' מרבה לדבר דברי הבליו והתוליו על חכמי האמת בענין אמונת הספירות וקרא אותם מאמיני עשיריות ומחרפים כו' ולדבריו שחושב להכחיש דברי חכמי האמת ושענין מע"ב ומעשה מרכבה הנזכרים במשנה שמחויבים להסתירם הם מופת הפלוסופיא באלהות וחקירתם בו אשר כיון כן הרמב"ם ז"ל בספר המורה. למה חיבר אותו בלשון ערבי כדי שיבינו הכל לפי דבריו וע"כ צ"ל שבאמת שהסודות שכפי דעתו הסתירם בלשונו כמ"ש כאן הוא עצמו בשם ה' משה פראווינצאל. ועוד אני שואל ממנו יאמר לי הטעם שעשה דניאל ספרו חציו מדבר בלשון הארמית וחציו בלשה"ק והרי קץ של משיח שחיוב בו ההסתר מפי המלאך סתום וחתום הדברים וגו'. היאך כתבו בלשון ארמי עד עידן ועדנין ופלג עידן והרי באמת תראה שאין בטענתו ממש. גם מה שהרבה דברים בענין האי ינוקא ועניני האי סבא דמשפטים ובכ"מ ההוא טעיא דטען חמרא שכ"ז מהמצאת אחד מאחרונים ליפות הספר בדברים מבהילים כדי שיהיו ערבים לשומעיהם. וע"ז נתן לו שבח וגדולה למחבר הזוה"ק אלו דברים שאסור לדבר ולהוציא מפיו על שום אדם כשר מישראל שימציא מלבו מעשים ניסים ונפלאות שלא היו ושלא נבראו והם מד' כתות שאין מקבלים פני שכינה ועל כיוצא בדברים אלו לא שייך לומר לא הי' ולא נברא אלא משל הי'. ולדבריו הי' מחבר ספר הזה איש בליעל ואדם ריק ופוחז ח"ו וכ"ז שלא זכה לידע הדברי' הנוראי' שבענייני' אלו מהסבא ומהא טייעא שכתב בזה האריז"ל והאחרון בזמן וראשון במעלה רבינו הגדול הגר"א ז"ל בכתבים:

תוכן העניינים

מגן וצינה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה