אור ברסלב

מגן אבות חלק א· רבי שלמה זלמן שניאורסון

אגרת

הקדמה מבן המחבר

אגה"ק מאאמור נ"ע לאנ"ש אחר פטירת אביו הקדוש אאזמו"ר הררי"ל נ"ע

בס"ד

בזהר ח"ב פ' תרומה (דקס"ו סע"ב) ומיומא דאפסיק ההוא נהר גנתא לא עאל ביה ההוא גננא וההוא אור דאיהו זרוע תדיר עביד איבין ומניה ומגרמיה אזדרע בקדמיתא כו' עכ"ל ונת' ביאור מאמר זה באריכות בכ"ק של כ"ק אאזמו"ר נ"ע יעו"ש כל אות ב' ונק' ספיחים שזהו עיקר בחי' היחוד עליון בזמה"ג. שמבחי' רוחא דשדי בגוה (שהוא אור זרוע לצדיק הזרוע מכבר בשכינת עוזו ית') יכול להיות יחודים וגילוים בעילוי אחר עילוי כו' (עי' בהוספות ד"ה באתי לגני):

והנה בהיות הצדיק חי ע"פ האדמה ומשפיע אור הסידותו לתלמידיו שמשרש נשמתו (הקשורים אליו בבחי' יסוד דנוק כו') לקבוע במוחם ולבם אחדות ה' הפשוטה כו' וליטע בהם אמונתו ויראתו ואהבתו הטהורה (בבחי' בר לבב כו') ע"י דא"ח הנאמרים מפיו הקדוש ברעו"ד ודביקות נפלא. ודברים היוצאים (ממילא) מן הלב וע"ד הלב צועק כו' נכנסים אל הלב להלהיב ולהלהיט לבב תלמידיו להעירם משנתם בהבלי עוה"ז כו' ולעוררם בעבודה שבלב ואהוי"ר) כו'. כ"ז הוא בחי' אור פנימי ממש דהיינו אור זרוע בפנימי' כלי המקבל. ויש בזה חילוקי מדרגות בבחי' הקליטה כאו"א לפי הכנתו להיות בבחי' יסוד דנוק (היינו להפשיט מחשבותיו ורצונותיו הגשמי' וכן גם פלס מעגלי דרכיו בעבודה ה' לא ע"פ דעת עצמו כלל כ"א לשמוע מה ישיודהו רבו כו'). וגם בחי' אור מקיף היינו מה שרואים ושומעים תפלת הצדיק התקשרותו ודביקותו לה' בתפלתו ברעו"ד ממש ועי"ז תחפעל לבב תלמידיו ביותר שנשאר התפעלות זו בבחי' מקיף עליהם זמן רב (משא"כ אחרים שאינם תלמידיו כו'). ובכל פעם נסיעת התלמידים לרבם מקבלים או"פ ואו"מ הנ"ל ואזי הצדיק הוא במדרגת מ"ש בזהר שם וז"ל האי אור זרע ליה קוב"ה (ת"ת או בינה) בגנתא (מל') כו' ע"י דהאי צדיק (יסוד ז"א) דאיהו גננא דגנתא כו' וזרע לי' כו' בגנתא כו' ואוליד ואצמח כו', וע"ד כל עלמין אתזנו בסיפוקא דההוא גננא דאקרי צדיק כו' עכ"ל. והתלמידים הם במדרגת גנתא דעאל ביה ההוא גננא וזרע ליה כו':

אבל בהעלות נר"ן של הצדיק להכלל בפנימית שכינת עוזו ית' כדי להעלות מ"ן עד רום כל המעלות לכפר על עון הדור (כמ"ש באגה"ק ד"ה למה נסמכה כו'. אז הוא בחי' מ"ש בזה"ק שם ומיומא דאפסיק ההוא נהר גנתא לא עאל ביה ההוא גננא כו'. ואזי צריכין התלמידים לחיות וליזון מבחי' רוחא דשדי בנות מאור הזרוע מרבם מכבר בנפשם. וכמ"ש בביאור מאמר הזהר הנ"ל וז"ל כמו שמשפע הרב לתלמידיו הנה גם אחר זמן רב יוכל התלמיד לידר עוד לעומק דעת הרב ע"י השפעה זו שהשפיע בו מכבר וכמארז"ל לא קאים אינש אדעתא דרביה עד ארבעין שנין הרי אחר מ' שנין משיג בהשפעה זו מה שלא השיג מקודם. וזהו"ע יחוד וקבלת אור מרבם מבחי' ספיחים וכענין זה בקש אלישע ויהי נא פי שנים ברוחך אלי ר"ל כבחי' רוחא דשדי בגוה יתרבה ויתגדל בחי' ספיחים כו' כנ"ל. ולבחי' זו צ"ל כמה בחי', לצייר צורתו ותוארו ותנועותיו ודביקותו לה' בשעת אמירתו דא"ח ולזכור ע"ז היטב וכמו"כ דביקותו לה' בתפלתו ולעורר עי"ז התקשרות שדות העצומה שהיה מתלמידיו לרבם. ואח"כ כשחוזרים דרוש ששמעו ממנו בהעמקת הדעת ולהתפלל אח"כ בדרוש זה כו' אז יוכל אור הזרוע מרבם לפעול ישועות וגילוי אור ה' בנפשם שיתעלו בעבודת ה' במוח ובלב. וזה נקרא ג"כ יחוד נשמת הצדיק עם תלמידיו (גם לאחר פטירתו כמו בחייו). רק יחוד זה נק' ספיחים כו'. כמו היחוד שבזמה"ג שנהר יחרב כו' וכמ"ש ואני בתוך הגולה על נהר כבר. ומ"ש באגה"ק על מארז"ל שהל"ח כו' וכן מ"ש עוד יש בחי' הארה לתלמידיו כו' עד כמו שמש המאיר לארץ מתחת לס"ר כוכבים כו' יעו"ש. זהו ענין אחר לכאורה ואולי זהו ע"ד הסמך וסעד שיש לשכינת עוזו ית בזמה"ג לבד אור הזרוע. עי' בפרדים בסוף שער מהות והנהגה בסופו ממש ותבין כו (הגה"ה ומ"ש באגה"ק סד"ה אהוביו אחיי ורעיי כו' כי המעשה גדול והולך גידולי גידולין מן אור זרוע לצדיק בשדה אשר ברכו הויה כו' ע"ש. זהו מ"ש בהביאור שם. והנה יש עוד בחי' הארה כו' עד וכל המע"ט כו' מאורות הזרועים משדה הנ"ל נק' גידולי גידולין והארה זו בהעלם והסתר גדול כמו שמש כו' מתחת לארץ כו' עכ"ל. רק בהתניא לא נחלקו ונתפרשו הענינים כדרכו ובהביאור מבאר ומחלק כו'. ולכן פשוט שמ"ש בביאור מאמר זה"ק תרומה הנ"ל (באות ג') ע"ד אגה"ק הנ"ל שהוא גידולי ספיחים הכונה מבוארת שהוא בחי' ספיחים מאורות עליונים הזרועים בבחי' מל' אשר זרע הצדיק בחייו כל יום ויום ע"י)** תורתו ועבודתו. ואחר פטירתו שאין שייך עוד הקיום דתומ"צ (כיון שנעשה חפשי כו') ואינו ממשיך עוד אורות מחדש ע"י קיום התומ"צ אזי נעשה היחוד בבחי' מל' בכל יום ויום מאורות הזרועים מכבר ע"ד ספיחים כו'. ואורות עליונים דבחי' ספיחים דמל' מאירים בתלמידים רק בבחי' מקיף והעלם גדול כמו השמש המאיר לכוכבים מתחת הארץ. אבל הספיחים שנעשה לתלמידים מבחי' אור זרוע מרבם בתוך נפשם ה"ז בבחי' יחוד וגילוי גמור בנפשם שהוא בחי' יחוד וקבלת אור מרבם בבחי' או"פ ממש ע"ד היחוד דספיחים שלמעלה במל' בבחי' יחוד או"פ ממש. ואין שייך לומר ע"ז בבחי' מקיף ובהעלם והסתר גדול כו'. רק על הארת אורות עליונים דבחי' ספיחים דמל' שמאיר בתלמידים ע"ז שייך לומר בהעלם והסתר גדול וכמו השמש שמאיר לכוכבי' מתחת לארץ כו' וד"ל, ע"כ הגה"ה)

היוצא מזה שהסתלקות הצדיק מתלמידיו זהו ממש כענין הגלות שנפסק הנהר היוצא מעדן כמ"ש ונהר יחרב כו':

והנה מימות התגלות רבינו הבעש"ט ז"ל בעולם (שהיה בערך שנת תע"ח עד כעת תרכ"ז) זהו משך ק"ן שנים שנמשך ההוא נהר דנגיד ונפיק מעדן ועייל לגנתא כו' וכנ"ל וכעת נפסקה וצריכים אנו לחיות מכחי' ספיחים אוי ואבוי שכימינו נפסקה כו' איך נוכל לחיות כחשך כפול ומכופל הזה בעקבות דמשיחא כו'. אך ה' עשה זאת ועלינו להצדיק את הדין כי צדיק ה' ככל דרכיו (ומה שלבי הומה בקרבי כי באמת זהו נפלא מאד מח שנמשך זה ק"ן שנה יופסק כעת כו') דהנה כימי אדמו"ר הזקן נ"ע כל ימי משך לאזני ותחלת לאדי היה עיקר עכודת החסידות בהתגלות גם בלב לאכפי' ולאהפכא כו'. ובסוף לאדי היה עיקר העבודה במוח לכד כו'. וכמו"כ היה כל ימי משך אדמו"ר האמצעי נ"ע והרכה שנים של רבנות אאזמו"ר נ"ע. ואח"כ ידיעת החסידות נתרכה ביותר והעבודה נתבטלה כמעט לגמרי כו' (ואין רצוני להאריך בזה. ואולי ע"ז נשא כ"ק אאזמו"ר נ"ע חליו יותר מששה שנים ונתקיים כו והוא מחולל מפשעינו כו'. וכעת שהתחיל להאיר אור החסידות מאד בעולם ע"י כ"ק אאמו"ר נ"ע בריכוי גדול ע"ד הפלגה כאשר עיני הכל ראו כחדש תשרי העכר נתקנא בו הצר הצורר כו' ונתחזק הקטרוג למאד עד שנפסק מאתנו ההוא נהר כו'. ע"כ צריכים אנו לחוש לזה ולהתחזק בעבודת ה' במוח ולב עכ"פ. ויש בזה כמה כחי'. א' עדמ"ש בתניא (פט"ו) עוכר אלהים כו' שונה פרקו מאה פעמים ואחד. היינו ללמוד דא"ח יותר מטבעו ורגילותו לגזול שינה מעיניו ומעפעפיו תנומה רק כפי ההכרה כו'. ב' מה שלומד דא"ח יחשוב אח"כ בע"פ במוחו כל הדרוש כסדר ד' פעמים בהעמקה והתקשרות דעתו בחוזק וכל המרבה הרי זה משוכח עד שיחיה נקנה במוחו ממש כו'. וזהו עבודה יקרה מאד שעי"ז נעשה אדם אחר לגמרי (כמכש"ב מההיפוך שארז"ל הרהורי עבירה קשים מעבירה כו' עבירה מלפפתו כו'). ג' להאריך כהתכוננות בתפלה כמו כאחד להתכונן שעח גדולה ולקשר דעתו בחוזק עד שיתפעל וירגיש הביטול במוח כו' וכמו"כ בפסוד"ז ויוצר לקיים מ"ש בתניא (פמ"ב) וז"ל והשנית היא יגיעת הנפש שלא תכבד עליו העבודה לייגע מחשבתו להעמיק ולהתכונן בגדולת ה' שעה גדולה כו' עכ"ל יעו"ש. ד' לפ"ע ידיעת החסידות ועבודת החסידות במוחו ככה יתקן מעשיו עכ"פ (אף דלא יוכל להביא העבודה כהתגלות בלב כו') בסומ"ר וע"ט בתכלית. והעיקר שלא ליפול בפריקת עומ"ש ח"ו ולהיות דחוק מהרע כתכלית כ"א רק לשום יראת ה' על פניו תמיד ולעשות אתכפיא בכל הענינים שאינם נצרכים והם לנגד ה' ותורתו ועבודתו וכד אתבפיא סט"א לתתא אסתלק יקרא דקוכ"ה לעילא יתיר כו'. ונייחל לתשועת ח' כרום קרן עמו יגל יעקב ישמח ישראל:

תוכן העניינים

מגן אבות חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה