מגלה עמוקות על התורה· רבי נתן נטע שפירא
וישב
וישב יעקב. ראוי היה אבינו יעקב לירד בשלשלאות של ברזל. וקשה התחיל בשלשלאות של ברזל והביא ראיה מפסוק (הושע יא) בחבלי אדם אמשכם היה לו לומר ראוי היה למשוך בחבלים. אבל הענין נרמז כאן חטא של גלות מצרים הוא בא מן אד"הר ולפי שיעקב תיקונו ושופריה של אד"הר לכן היה ראוי לירד להוציא אותם מכור הברזל שהיה מצרים כור של ברזל לכן המשיל במדרש משל לנפח' ז"ש בחבלי אד"ם ר"ל החבל ושלשלת קשור מן אדם הראשון וזה קדם הירידה ליעקב דווקא שהוא שופריה דאדם (משלי ה) ובחבלי חטאתו יתמוך (תהלים קיט) חבלי רשעים עודוני. הקב"ה עשה (שם טז) חבלים נפלו לי בנעימים (דברים לב) יעקב חבל נחלתו (שמואל א י) חבל נביאים (תהלים טז) אף נחלת שפרה עלי ר"ל לפי שיונק יוסף מן יצחק "קץ "חי עלמין כשישב יעקב בארץ מגורי אביו קפץ עליו רוגזו של יוסף קפץ באף לא אמר חטאו של יוסף אבל רמז רוגזו של יוסף הוא סוד יניקת יוסף מן רוגזו של יצחק (קהלת ב) אף חכמתי עמדה לי דרז"ל חכמתי שלמדתי באף עמדה לי וכן אני אומר שאמר יעקב אף נחלת ר"ל נחלת יוסף שהיא נוטה קצה לאף שפרה עלי כי לטובתו נשברה רגל פרתו ר"ל (בראשית מט) בן פורת יוסף שראוי הי' יעקב לירד בשלשלאות וגרמה זכות שבא לשם ע"י פרות שחלם לפרעה לכן מדמה במדרש משל לפרה שרוצים לשחוט אותה בבית המטבחיים שלוקחין העגל והיא תבא אחריה וכן (ירמיה מו) עגלה יפיפיה מצרים שירדו למצרים כדמיון עגל ז"ש אף נחלת ראוי היה באף רק זכות שפרה עלי קרי בי' פרה. ע"י פרה בא לשם ולפי שמצרים הוא זכור הברזל שכן מלך מצרים עולה הכי בראשית לז) וישלחהו מעמ"ק חברו"ן ג"כ נתאמץ מענין י' פ' אהי"ה שהוא מנין עמ"ק וי"פ הוי"ה מנין חבר"ן ושניהם יחד עולים כו"ר הברז"ל והוא סוד (שם) וישאו עיניהם והנה נושאים נכא"ת הוא ג"כ עולה שניהם יחד עולים כו"ר הברז"ל עם הכולל שניהם יחד וכן נכא"ת עולה אהי"ה וי"פ הוי"ה במילוי אלפין:
וישב יעקב בארץ מגורי אביו במדרש בארץ מגורי אביו בכאן רמיז שכל ענין של אבותינו הקדושים היה ללקט ניצוצין קדושים שירדו לסטרא אחרא שהיא ארץ כנען שנקראת כן ע"ש מחנותי' של אשה רעה שהיא לילית מחנותי' כמנין לילית שהיא ת"פ ויעקב לבש בגדי תפאר"ת שהיא מילוי שכינה כזה שי"ן כ"ף יו"ד נו"ן ה"א ובזה (ישעי' כו) ארץ רפאים תפיל והכניע כחות הרשעה שהם ת"פ והיא רוכבת על ת"פ מחנות מנין ארץ כנען לכן כשבאו ישראל לארץ אז הושיבו בתי כנסיות בירושלים מנין (שם א) מלאת"י משפט שכתב חסר א' וקרינן (שם) מלא בא' רומז ע"ס זה מלתי בלא א' הן הן חיילוהי' של לילית שכנגדה אמר יעקב בבית לבן כל תילים לתקן מחנותי' ולפי שיעקב ידע שיוסף הוא תיקון אות ברית לכן קראה רחל אותו אסף אלקים את חרפתי כי הוא במדבר י) מאסף לכל המחנות מקבץ נדחי ישראל לכן א' ושבתי בשלום היא מדתו של יוסף בשלום" אל" בית" אבי" ס"ת תלי"ם. ז"ש כאן אלה תולדות יעקב מי הוא שמקבץ אותם ומביאם אל הקדושה יוסף ז"ס והוא נער כי הוא במקום חנוך לנע"ר שומר השער ז"ס ויבא יוסף את דבתם רעה כי יוסף הוא המביא והמוציא דבה אזי בא יוסף מארי דגדפין (קהלת י) ובעל כנפים יגיד דב"ר ואביו שמר את הדב"ר ז"ש את דבתם רע"ה הוא מביא אל אביהם שבשמים וכאן נרמז סוד שובבים ת"ת שמתענים בחודש עיבור שכתב האר"י עבור ניצוצות הנדחי' בסוד (ירמיה ב) שובו בנים שובבי"ם (דברים לב) בנים לא אמ"ן בם ויוסף הוא שומר השער והשערים פותחין באמ"ן כמ"ש (ישעי' כו) פתחו שערים ויבא גוי צדיק שומר אמונים לכך נקרא יוסף (אסתר ב) א"מן את הדסה ונרמז סוד זה כי ב"ן זקוני"ם הו"א לו ס"ת אמ"ן לכן היה יעקב בן צ"א מנין אמ"ן כשאמר הקב"ה ליעקב צא מן בית לבן אז היה בן צ"א ואז ילדה לו רחל את יוסף וגילה לו סוד אמ"ן כי זה שער השמים שאמר יעקב על יוסף והנה סלם שהוא דרגי' דיוסף ולפי שמדת יעקב וא"ו היו לו י"ב בנים ו' בני לאה נגד ו' חדשים בקיץ ו' בני רחל נגד ו' חדשים בחורף ואף שרחל לא היו לה רק ב' בנים כבר נקראו בני בלהה על שמה בסוד והוא נער את בני בלהה ובני זלפה וחודש אדר שהוא חודש עיבור ויבא יוסף א"ת ד"בתם ר"עה ר"ת אדר והוא סוד (תהלים ל) ב'ערב י"לין ב"כי ו"לבוקר ר"נה:
"וישב "יעקב "בארץ "מגורי אביו כאן רמז קא רמיז בראשי אתוון רזא דיבום כדאיתא בכנפי יונה והענין כמו שאברהם היה מגייר קדמאה לגיורין וכל ימי היותו בחרן הוליד נשמות לגרים עד ביאת המשיח כי זיווג אברהם ושרה הי' מעין יבום שהתכוונו בזיווגן לתקן כל עשרים דורות (איוב כב) אשר קומטו ולא עת גם עד ימי המשיח כל הגרים שמתגיירים בעולם כבר העלם אברהם ושרה לכן (בראשי' יב) את הנפש אשר עשו אברהם זכרים ושרה נקיבות ז"ש במדרש מצינו שאברהםגייר גרים ויצחק קבל גרים (שם כו) וישב יצחק בגרר שחפר שם בארות ע"ש בריכות שבירך הקב"ה לאברהם (שם יב) ונברכו בך ר"ל בריכה וישפלו כאשר משפילין ענף מן האילן וישרש בארץ יעלה גזעו כן (תהלים צז) אור זרוע לצדיק כמו שזורעין זרע ומטמינים בעפר ולאחר כמה ימים יעלה מעלה כן ענין הנשמות (ישעיה סא) כי כארץ תוציא צמחה וכגנה זרועיה תצמיח כן הם העלו ביחודם מחשבה טובה וגרמו שכל הנשמות נתקנו וז"ש (בראשית כו) אשר סתמום פלשתים עפר שרצו לאבד ניצוצות טהורות וישב יצחק שם ותקן אותם הבארות (שם) ויעל אותם משם באר שבע כי (תהלים יב) אמרות י"י אמרות טהורות מזוקק שבעתים ככסף צרוף בעליל לארץ ויעקב לא מצינו שגייר את הגרים ז"ש וישב יעקב בארץ מגורי אביו ואמר מגורי אביו כי (שם לא) דבת רבים מגור מסביב שהקליפות היו מסבבין אותו כמבואר בד' ראשי אתוון ו"ישב י"עקב בארץ מגורי בא עתה יעקב לצרפם ולגדרם וכן מגור"י כמנין ז"פ הב"ל שאמר קהלת הן הן ז"קוקים שמזקקים את הכסף מזוקק שבעתים והנה בסוד יבו"ם גורם נפש רוח נשמה בבת אחת כמ"ש (איוב לד) אם ישים אליו לבו שהוא נפש רוחו ונשמתו אליו יאסוף הרי שג' קטרין כאחת יש יכולת ביד יבום להעלות אבל שלא במקום יבום צריך גאולה לנשמה תמורה לאח גם תמורה לנפש וכמו שכל אותן שנים שהיה אברהם ושרה עקרים וטומטמין לא יצא לבטלה אותה זרע רק שנתהוו ממנו כל הנפשות של גרים כן כל ת"ח בזווגו הטהור אינו הולך לבטלה ח"ו רק לאחר זמן מצרף הקב"ה למעשה ונברא אותו וכן אם לא אבה החולץ ליבם או מי שאין לו אח ואין לו בנים לאחר כמה דורות יזמין הקב"ה להם גואל כן בועז אע"פ שהיה בן ת' שנה ורות נערה ומיד שקיים זו המצוה מת למחרתו בתוך חופתו כי לא היה אז לתקן רק מה שמוטל עליו בסיבות ראשון ולא יסף אותה לדעתה דרז"ל לא פסק והנה אולי לא נאמר עוד הייתי אומר לא יסף לא נזקק אליה שוב ע"כ אמר עוד הרי זה ריבוי אחר ריבוי שלא פסק אותה מלדעתה עוד ומיעט שלא הרתה מאותו הזרע ואותו הזרע שנזרע בקדושה לא הלך לבטלה ונתקיים בבועז ורות כמ"ש (רות ד) ויתן י"י לה הריון נתינה ממש מיד ליד ובמדרש איתא שמצאו את בועז מת עליה בזוהר פרשת ויקרא יוסף זכה בשור דאיהו קדמאה לקרבנא אמאי אתבריר בשמאלא פני השור מהשמאל אמר ליה בגין דיגין על חוב ירבעם ע"ש שלמה נסיב נשים נכריות ולא נטיר ברית אתייהיב מלכותי' לירבעם:
אלה תולדת יעקב יוסף ר"ל נעלם של יעקב שהוא התולדה שלו באותיות בגי' ישורו"ן בגי' תינוק יונק משד"י אמו כזה יו"ד עי"ן ק"וף בי"ת הרי נעלם שלו תקס"ו כמנין משיח ב"ן יוסף ז"ש והוא נער את בני בלהה שהוא דן גואל שני שהוא שריה בריה דדן ואת בני זלפה שהוא גד שבא ממנו אליה"ו משבט גד תשבי תושבי הגלעד הרי בכאן נרמז ויוסף היה רועה את צאן אחיו על רועה נאמן של ישראל שהם צאן קדשים והוא היה (הושע יא) נער וישראל ואהבהו עם בני בלהה שהוא דן שריה בריה ואת בני זלפה שהוא גד ממנה יצא שבט מושלים של אליהו הרי בכאן שלשה גואלים ז"ש ויוסיפו עוד שנ"א אותו נוטריקן "שריה "נחמי' "אליה כי נחמיה בן חושיאל הו משיח בן יוסף וראה חלום של ד' דגלים שעל כל דגל ודגל יהיה גואל ז"ש והנה אנחנו מאלמים אלומים לשון מאן דאלים גבר ולשון מקשרין קשרין כי בכל דגל ג' שבטים והנה קמה אלומתי לע"ל דגל של אפרים יעלה מתחלה ז"ש (תהלים פ) לפני אפרים ובנימין ומנשה עוררה את גבורתך ז"ש וגם נצבה כי הוא יהיה הנצב לא המלך רק משנה למלך וע"ז ראה ג"כ חלום אחר לסוף הימים (ישעי' כד) שחפרה הלבנה ובושה החמה. ז"ש בקש יעקב לישב בשלוה הוא משיח בן יוסף כי בן דוד נקרא שלום ובן יוסף נקרא שלוה ז"ש ולא יכלו דברו לשלום כי באמת אינו נקרא בן יוסף שלום כי יהרג ז"ש לו המלוך תמלוך עלינו הלא לא אתה תהיה המלך רק משול תמשול בנו שיהיה משנה למלך וכן דוד הוא המלך לעולם. "פ'ס'י'ם "פתחון "סגרון "יוסף "מטטרון. כתונת "פ"ס'י'ם "פנחס "סנדלפון "יוסף "מטטרון כי להוליד שני כרובין אלו נתכוון יעקב להוליד אצל לבן במה שאמר הבה לי אשתי כי מלאו ימי שהיה בן פ"ד כמנין חנו"ך שהוא מטטרו"ן דרגיה דיוסף כמ"ש את אח"י אנכי מבקש ג' קטרין אלו אליעזר עבד אברהם נפש "חנוך רוח (תהלים קד) עושה מלאכיו רוחות ונעשה מלאך יוסף נשמה. ואבואה אליה קרי בי' אליהו שהוא פנחס ופנחס היה לו חן יוסף שבא ג"כ ממנו ונמצא שני כרובים תלוין בו ז"ש ויהי כאשר ילדה רחל ליעקב את יוסף אמר שלחני כי שני כרובים תרווייהו בו אתכלילו לכן "לך "נא "ראה ר"ת בגי' סנדלפו"ן ושלשתן בגי' מטטרו"ן עם ד' אותיות של ג' תיבות וכן בפ' וארא אמר שם בשם אבותם על פנחס שהיה כלול משני' נדב ואביהוא. כמ"ש משה שלח נ"א ומתרגם יונתן עליהם וע"ז קאמר כי בן זקונים בגי' פנחס נדב אביהוא ז"ש לך נ"א ראה נ"א נוטריקון "נדב "אביהוא וישלחהו מעמק חברון בגימ' אליהו פנחס:
וישנאו אותו על שמרד במלכות בית דוד דקי"ל המורד במלכות בית דוד חייב מיתה שמזה הטעם היה שבע בן בכרי חייב מיתה על שאמר (מלכים א יב) מה לנו חלק בדוד ולא נחלה בבן ישי ולפי שיוסף הגיד לאחיו שהם כולם ישתחוו לו נמצא שמרד במלכות בית דוד ז"ש ויראו אותו מרחוק שרוצה למרוד על מלכות יהודה לכן ויתנכלו אותו להמיתו וכן המלאך הגיד שמעתיאומרים נלכה דותינה שנכלו אותו להמיתו על ידי דת תורה ז"ש המלוך תמלוך עלינו הלא מלכות בית דוד קנוי לו מן השמים לא אתה תמלוך עלינו אם משול תמשול בנו ר"ל אף שראו ברוח הקודש שגם ליוסף הי' שבט מושלים על ישראל ועל י' שבטים שיהיה להם ממשלה בפני עצמה מ"מ גמירי שאין ישיבה בעזרה רק למלכות בית דוד לבד הרי עכ"פ עיקר המלוכה לדוד ולא ליוסף עמודי הקליפה (משלי ט) חצבה עמודי' שבעה סוד ז' קליפות כמ"ש כנפי יונה ע"פ (שמות טו) ארדוף אשיג אחלק שלל שרצה לחלק שלל של ז' קליפות בישראל (שם) תמלאימו (תהלים סח) ונות בית תחלק שלל כי פיזור של רשעים טובה להם וטובה לעולם בשעת הכנס פזר ר"ל כשהקליפות ניצוצי טהרה בגופן אזי עשה לפזר אותן כי אז פזרת. כינוס של צדיקים דאינון צדיק וצדק טובה להם וטובה לעולם ז"ס בשעת מתן תורה (חבקוק ג) ראה ויתר גוים מה ראה ז' מצות שנתן בני נח עמד והתיר הענין ז' מצות אלו הוא אור הקדושה אשר זורח בתוך ז' כוכבי לכת שמהם יניקת האומות והם לא קיימום ונטל האור והניצוץ מהם כי זה חיותם ומאחר שבטלו אותם ויתר מלשון פרידה אותם ולקח מהם ניצוצי טהרה שבתוכן ז"ש (תהלים סח) מלכי צבאות אינן מלכי מלאכי מיכאל וגבריאל אשר היו בארץ גושן תרין ציפרים שבזוהר (שם פט) צפון וימין אתה בראתם (איוב כה) המשל ופחד עמו והם מקבצין נדחי עמו ישראל ונוח בית אינון ז' דקדושה ג' אבות ד' אמהות תחלק הוא האור של 'ש'צ'ם ח'נ'כ'ל הכי הוי תחלק שהוא למפריד מהם האור ומפזר (שופטים ה) צדקת פזרונו עשה. הא לכם תמן עמודי הקליפה הן הן אותיות שידע פרעה רק מ"ח צירופים מר"ם צירופיה ולפי שעל ידי אברהם היה גלות מצרים כמ"ש וישלחהו מעמק חברון עצה עמוקה הקבור בחברון (בראשית יב) וירד א"ב ר"ם מצרים שהוא הי' אב על אותו הגלות לא ידעו רק י"ס צירופים של אלהים ונשאר ג' אותיות הנשארין סוד אלה:
אלה תולדת יעקב יוסף. ע"ד שכתב הזוהר פ' ויחי ויקרא לבנו ליוסף כי יוסף הוא בנו וודאי לבי' ורעותי' עלי' יתיר מכולהו ז"ש וישראל אהב את יוסף מכל אחיו כי ב"ן זקני"ם הוא לו בגי' ראוב"ן כי טפה קדמייתא דיעקב עלי' דרחל הוי גם כי זיו איקונים דומה לו לפי שדמות דיוקנא של יעקב תחת כסא הכבוד שהוא עולם הבריאה ויוסף דיוקנא דעולם היצירה סוד והוא נער בגי' הכי הוי ולכן עשה לו כתונת פסים לתקן כתנות עור של אד"הר שופרי' דיעקב מעין שופרי דאד"הר שיהי' כתנות אור כמ"ש בתורתו של ר"מ שהוא ניצוצי של מטטרו"ן דיוקנא דיוסף כי בן זקני"ם בגי' או"ר תהלים צז) או"ר זרוע לצדיק שהוא יוסף כי יוסף הוא ז' עונם עומד על עמוד א' מצדיק והשבטים כשראו כי אותו אהב אביהם מכל אחיו חשבו שיעקב לא מצא נחת רוח בכל בני לאה לפי שהם בני שנואה ובני תמורה לכן וישנא"ו אותו כי בשבילו נפגמו ומי שגורם שע"י נענש אין מכניסין אותו במחיצה אלה תולדות יעקב ר"ל עיקר תולדתו של יעקב בזה הסיבוב שהוא גלגול שלישי של א"ה היה לתקן את יוסף שהוא סוד ברית שלום קלקל גילוי עריות של אד"הר בזה גרם רע ויוסף היה בן טו"ב י"ז שנה לתקן עץ הדעת טו"ב ורע וכמו שיעקב בא לתקן חטא אד"הר בענין ג"ע וכן יוסף בא לתקן ערוה לכן הוצרך לשלוח אותו לשכם כי שם נפרצה ערוה בענין דינה שדנה לאה דין בעצמה שתהיה נקיבה וע"פ הדין היתה נשמת' של יוסף זכר ונהפכה לנקיבה לכן נתגלגל הדבר שלקח יוסף את אסנת בת דינה בת זוגו ז"ש הנה אחיך רועים בשכם ושם צריך אתה לילך לתקן אותה הפרצה וז"ס ואביו שמר את הדבר לתקן ערות דבר ז"ש ועשה לו כתונת פסים לתקן כף ירך יעקב שאחזו שר של עשו והוא צולע על אותו ירך שפגם בקצת בברית לכן קרא יעקב לבנו ליוסף בשעת מותו ואמר לו (בראשית מז) שים נא ידך תחת יריכי לתקן ירך יעקב שנשמט ממנו לכן הוצרך יוסף לעמוד בנסיונו עם אשת פוטיפר והוצרך יעקב לירד בדיוקנו לשם כמ"ש ואין איש מאנשי הבית ולא אמר ואין איש בבית אבו דיוקנו של יעקב הי' שם לקיים סיבוב יעקב שבא בזה העולם לתקן עריות ויוסף שא' לאחיו מרגלים אתם ערות הארץ באתם לראות ברזא דחכמתא לא קאמר רק על סוד תיקון פרצוף אד"הר שירדו אבותינו לשם לתקן עריות וקשוט בפומי' לא עלילה ולא יכלו לדבר לשלם חסר ו' המשול תמשול בנו מלא בו' כי ראו אותו פגום אות ו' של שם משך הו' שהוא יסוד לכן אמרו בלשון תמוה המשול בו' הל פגמת באות ו' וישנאו אותו על אות ברית קודש שלו לפי שפגם ברית לשון שהוא פוגם ברית מעור ראובן אמר הילד איננו לפי שראובן פגם בבריתו בענין בלבל יצועי אביו ויוסף הוא סוד הברית לכן א' אל תשפכו דם למען הציל אותו מידם להשיבו אל אביו ר"ל שיוסף הוא סוד הברית גוף וברית חשבינן חד אלה תולדת יעקב שהוא ו' של שם יוסף הוא משך הו' נושא משך הזרע ובת קול העידה על ראובן שהי' מתכוין לתקן קלקול הברית להשיבו אל אביו ר"ל שיהי' משך הו' תיקונה כבראשונה בסוד ואביו שמר את הדבר ר"ל כמו שיעקב שמר הברית ולא נכשל בערות דבר כן ג"כ יוסף שמר אח הדבר שלא נכשל בענין ערות דבר כשראה ראובן שיתנכלו אותו על אות ברית קודש להמיתו אז צווח ככרובי' א"כ אני שחטאתי בברי' אנה אני בא לכן וישב אז ראובן אל שקו ואל תעניתו כי עד האידנ' הוי קטינא וכו':
בפסוק והנה אנחנו מאלמים. יש לדרוש ל"ו אופנים:
אופן א' תכלית ירידת ישראל למצרים עבור ב' יחודים ששה תיבין של שמע ששה תיבין של ברוך שם וגומר בסוד איש וביתו באו יחוד שמע הוא איש ה' איש מלחמה בש"כ הואביתו שהוא שם של אדני לכן פתח באלה שמות בו' ומסיים בו' באו על סוד שמות בני ישראל שהם (שמות כח) ו' משמותם על אבן אחת ו' משמותם על אבן השני והנה בפסוק הראשון תמן תשכח תלת מהן ולכן בפ' ואתחנן אשר נשבע לאבותיך וסמיך לי' שמע ישראל כי שם הראשון לקבל אברהם (בראשית כא) ויקרא לו בשם ה' אל עולם ובכל מקום תמצא גבי מראה אברהם ה' אבל גבי יצחק אמר אלהי ולא זכר שם ה' ולכן שם אלקים מורה על יצחק ה' השני על יעקב ולכן בתפלת שחרית אבל אנחנו עמך זכר אבות וכו' ואחר כך שמע ישראל והנה ע"ז רמז יוסף מאלמים אלומים מיחדין שמהן עילאין ותתאין לקבל אברהם קמה אלומתי לקבל יצחק נצבה לקבל יעקב תסובנה אלמתיכם ולקבל תרין יחודין אלין אמר כפל מאלמים אלומים אנחנו דייקא שהם ו' בני רחל תתאה ו' בני לאה עילאה לפי שסוד סלם הוא יוסף שראה יעקב תרין יחודין אלין יחוד ארצה בש"כ לקבלי' א' קמה אלומתי ולקבל שמע ישראל א' וראשו מגיע השמימה עז"א וגם נצבה והנה ה' נצב עליו ה' דייקא כי יחוד זה בשם הוי' אבל ברוך שם הוא באדני ולקבל מלאכי אלקים שעולים ביחודי תתאה ויורדים ביחודי עילאה בו ר"ל בסולם שהוא יוסף דרגא דמטטרו"ן לכן א' בכאן והנה תסובנה אלומותיכם (תהלים פט) ונורא הוא על כל סביביו מה נורא המקום הזה שאמר על יוסף:
אופן ב' שבשני הענינים מבריחין ישראל כוחין דס"א שהוא היצ"הר שהוא ק"ש ותורה כמשרז"ל לעולם ירגיז וכו' וכן אמרו בסוטה גבי גלית (שמואל א יז) השכ"ם התיצב לבטל ק"ש מ' יום לבטל תורה ועז"א והנה אנחנו מאלמים אלומים מאסרין אסרין של ס"א במה מאסרין אותם בתוך השדה תעיין באותיות השדה כזה שי"ן דל"ת ה"א הרי הנעלם יו"ד נו"ן ל"ת א' סי' (תהלים פט) משכיל לאית"ן האזרחי שהוא בגי' אנכ"י שמ"ע ר"ל בתורה שמתחלת אנכי ובשמע מבטלין כח שדה של ס"א שהם ארבע מלכיות שנרמז במלת (דברים לב) כי אש קדחה באפ"י נוטריקן "בבל "אדום "פרס "יון ובגי' תצא ובמאי מבטלין אותם א"ש נוטריקן "אנכי "שמע שהוא ג"כ תצא וסי' (שמות כב) כי תצא א"ש ולפי שבית יעקב הוא אש לכן א' אנחנו מאלמים אלומים ובזה (עובדי' א) בית עשו לקש שהוא שדה אבל בית יוסף שהוא (שם) להבה לכן א' והנה קמה אלומתי לקבל אנכי שיש בו תר"ך אותיות שזכו לדרגא דיוסף שנקרא צפנ"ת פענח בגי' כת"ר וכן איתא גבי יוסף (בראשית מא) על פיך י'ש'ק' עמי אחר י' כ' אחר ש' ת' אחר ק' ר' לקבל שמע א' וגם נצבה שכן בפ' ראשונה של שמע יש בו מ"ב תיבות סוד (דברים ו) ודברת ב"ם בית יוסף להב"ה שהוא בגי' מ"ב וכן בברכת מגן אברהם ששוחין בו יש בו מ"ב תיבות לקבל בית יוסף להב"ה עז"א והנה תסובנה אלומותיכם ותשתחוונה דייקא:
אופן ג' ידיעות הטומאה שתים שהן ד' בארבעתן רמז יוסף במ"ש אנחנו מאלמים אלומים משתקין כלבים אלמים שהוא סוד ס"א שרשם הם למעלה סמאל בת זוגה למעלה ארבעה למטה ארבע מלכיות וז"ש בתוך השדה כשתעיין בתוך אותיות השדה כמש"ל תמצא ד' מלכיות שי"ן דל"ת ה"א הוא בגי' מלכיות והוא סוד תני"ן הכי הוי או כמו שאמרנו לעיל שי"ן דל"ת ה"א הרי בב"ל פר"ס אדו"ם יו"ן בגי' תצ"א וכן לילית שיש ת"פ מחנות כמנין לילית וי"א דרגין של סמאל עמה הרי י"א על ת"פ הרי תצ"א נמצא שבתוך אותיות השדה תמצא מראות נגעים שתים למעלה לילית עם י"א דרגין של סמאל הרי תצ"א וגם ב'א'פ'י שהם ארבע מלכיות למטה הם גם בגי' תצ"א ועל שניהם אמר יוסף לקבל מחנה של מעלה א' קמה אלומתי (תהלים ג) רבים קמים על"י ולקבל רתיכין דלעילא אמר וגם נצב"ה בגי' כ"ח סט"ן ג"ם הוא סוד לילית הרשעה דאתמר גבי חיה (בראשית ג) ותתן ג"ם לאישה וכן במדרש ויעשו ג"ם החרטומים מלמד שעשתה אשתו של פרעה ג"כ כשפים ועלה קאמר (איוב א) ויבא גם השטן בתוכם גם לאסגאה בת זוגו:
אופן ד' איתא בזוהר כשנוקבא שלטא על דכורא הוא מד"הד הקשה מזה הטעם בשם של אלקים הה' שהיא נוקבא קודם ליו"ד שהוא דכורא אבל בשם של הוי"ה להיפך י' דכורא ה' נוקבא ולפי שרחל אמרה בלידת יוסף אסף אלקים את חרפתי ראתה ברוח הקודש שיוסף ימתיק שם של אלקים ולפי שיש ליוסף ח' דרגין שקראו צפנת פענח ח' אתוון לכן חרפת עמו יסיר ואמרה רחל אסף אלקים וגו' כי ח' פעמים אלהים עולה ת'ר'פ'ח' ולפיכך ניתוספה ה' ביוסף שהוא ימתיק ה' של אלקים ולפי שראתה ברוח הקודש שלבנימין שנתוספה לו אות יו"ד בי"ז מקומות והוא ימתיק אות יוד של אלקים לקיים יסחבום בצעירי הצאן לז"א יוסף ה' לי בן אחר וקשה הל"ל אסף ולמה קראה אותו יוסף ע"ש בן אחר בדרך הפשט לפי שדינה היתה יוסף רק שלאה התפללה דבה דנה על עצמה שלא תהא רחל כאחת מן השפחות ונעשית דינה נקיבה מזה הטעם קראה רחל ליוסף ע"ש בן אחר שמזה הטעם נעשה יוסף בן כי יהיה לה עוד בן אחר ותהי' רחל כמו השפחות ובזה אסף אלקים גם את חרפתי אבל לפי דרכי הוצרכה רחל לקרותו בשם יוסף לפי שאמרה שהות ימתיק משם אלקים והוקשה לה לא יהיה ליוסף רק אות ה' לז"א יוסף ה' לי בן אחר שהוא בנימין אות יו"ד ובזה יהיה יומתק משם אלקים לגמרי עז"א והנה אנחנו מאלמים אלומים כשתקח י"ה מן אלקים נשאר אל"ם וז"ש בתוך בנין שם אלקים והנה קמה אלמתי רמז על ה' של יוסף וגם נצבה על אות י' של בנימין:
אופן ה' ע"פ הקדמה ראשונה שאמרתי שסיטרא דנוקבא יותר קשה מסטרא דדכורא והראייה שבימי יהושע הכניעו שנים אנשים אבל נשים לאיוכלו להכניע עד שבא שלמה (מלכים א ג) אז תבואנה שתים נשים זונות ולא מקדמת דנא שאז הי' בשנת ת"פ של יציאת מצרים כנגד ת"פ חיילות של לילית שהיא רוכבת על ת"פ ועז"א אנחנו מאלמים אלומים תרין סטרין המבוארים בתוך אותיות שד"ה שכן שד"ה שי"ן דל"ת ה"א הנעלם בגי' סמאל ונחש שהיא לילית אשת זנונים וע"ז חוזר ומפרש לקבל נוקבא לילית שרוכבת על ת"פ מחנות מזה הטעם היו תפ"א בתי כנסיות ומדרשות כדי שיבטלו ת"פ מחנות של לילי"ת עז"א אלמת'י שהוא בהיפך אתוון מלאת"י מנין תפ"א ולקבל חיילות שטן א' וגם נצב"ה בגי' כ"ח סט"ן שהם כ"ח דרנין של קוסמין והם כח דילה וענין פי' הפסוק מאחר שאני קם לקבל חיילות של לילית מכ"ש שיש כח בידי להכניע כח השטן וז"ש וגם נצבה כי פי שנים ברוחה איהו מר שכן עמל"ק בגי' מ"ר (שמואל א טו) אכן סר מר ממות אבל לילית היא כפל מר עז"א יחזקיה ישעיה לח) הנה לשלום מר לי מר כפל וחיילותי' של לילית שהוא כפל מ"ר:
אופן ו' ידוע שיש ל"ב נתיבות חכמה עילאה ויש גם כן ל"ב נתיבות ביסוד שהוא דרגיה דיוסף והם כלולים מעשר לכן נקרא יוסף נער. ע"ד שהיא בגי' י"פ ל"ב וכן מטטרו"ן הוא שר היצירה שכן היצירה בגי' י"פ ל"ב מזה הטעם נקרא יוסף שמ"ש שהוא כולל ש"ך דינים של לא"ה שיך דינים של רחל וז"ס (תהלים צב) צדיק כתמר יפרח יוסף נקרא צדיק כתמר דייקא שהוא כלול ש"ך דינים של לאה ש"ך דינים של רחל עז"א אנחנו מאלמים אלומים מכרכין כרכין עילאין לתתאין בתוך השדה שהוא בגי' מטטרו"ן שהוא בתוך בעולם היצירה ותמן נע"ר לקבל ש"ך דינים ויוסף הוא הכולל כל כנפי החיות שהם. ס"ד לקבל ל"ב נתיבות עילאין אמר קמה אלומתי לקבל ל"ב תתאין אמר וגם נצבה ומזה הטעם שיוסף הוא כלול משתיהן נקרא שמש לכן אמר תסובנה אלמותיכם שהוא כמלך בגדוד:
אופן ז' ידוע שם של אדני הוא מנהיג כל העולמות ארבע אותיות מורים. על ארבע תקופות השנה והם כנגד ד' דגלים וכמו שיש בכל הקופה ג' חדשים כן גם כן בכל אות של אדנ"י יש גם כן ג' אותיות וכן גם כן בכל דגל ג' שבטים וז"ש (תהלים כ) ובשם אלקינו נדגול ר"ל הדגלים נרמזו בשכינה שהוא שם של אדני שנקראת אלקינו גם ידוע ששם של אדני נחלק לשתי מערכות א"י מסטרא דרחמי ד"ן מסטרא דדינא וז"ס א"י הבל אחיך מן אדני והתשובה היתה נ"ע ונ"ד עו"ן ד"ן והנה שם של אדנ"י משלים יוסף וזכה למלכות דינא דמלכותא דינא עז"א אנחנו מקשרין קשרין בתוך שדה של תפוחין קדישין שהוא שם של אדנ"י י"ב חדשים שנה י"ב אותיות המלוי והם לקבל י"ב שבטים ארבע אותיות הפשוט לקבל ד' דגלים וג' אותיות בכל אות לקבל ג' חדשים בתקופה וג' שבטים בדגל ולפי שיוסף הוא משלים שם של אדני לקבל א"י מן אדנ"י אמר קמה אלמתי ולקבל ד"ן מן אדני אמר וגם נצבה בסטרא דדינא ובזה והנה תסובנה אלומותיכם שי"ב שבטים הם מסבבים כסא אדנ"י כי י"ב פעמים אדנ"י הוא בגי' שפ"ת עליו קאמר (משלי יב) שפת אמת תיכון לעד ודרגא דיוסף הוא אמת כמ"ש בזוהר אמת ושלום חד בסוד תולדות יעקב יוסף גוף וברית חשבינן חד וז"ש תסובנה אלומותיכם שהם י"ב תחומין סביב הכסא ובמלת אלמת"י בהיפך אתוון קמה ל"י אמ"ת:
אופן ח' אמרינן בפרק גיד הנשה ע"פ בגפן שלשה שריגים שהעולם עומד על שלשה שרי גאים מישראל ושלשה שרי גוים מאומות ואחר כך אמרינן שצריך להיות שלשים צדיקים מישראל וכן שלשים באומות וזהו סוד גלגל חוזר בעולם ג"ל מסטרא דימינא ג"ל מסטרא דשמאלא נמצא לפי זה צריך להיות בעולם ס"ו צדיקים וסי' (בראשית מו) כל הנפש אשר באו מצרימה ששים ושש וכן מצינו בגמרא שהעולם עומד על שלשים צדיקים כאברהם ואברהם היו יהי"ה לא פחות עלמא מתלתין צדיקים ובפרק חלק אמרינן לא פחות עלמא מתלתין ושית (ישעיה ל) אשרי כל חוכי ל"ו ושניהם מבוארין אצל אברהם (בראשית טו) כה י"היה זרעך ואח"כ אמר (שם) ויחשבה ל"ו צדקה ל"ו דייקא תצרף יחד ל"ו עם ל' הרי ס"ו עז"א אנחנו מאלמים אלומים באומרו ב' לשונות על הקישור שצריכין לקשר מתרין צדדין כמ"ש בזוהר עד הגל הזה גל דייקא לקי' כל הנפש הבאה לבית יעקב ששים ושש שעליהם תלוין כל המרכבה לכן הוצרכו לירד למצרים ס"ו נפשות אבל העיקר והנה קמה אלמתי שהוא יוסף הכולל את כולם והוא ברזא דמטטרו"ן שנקרא גלגל חוזר בעולם שכן גימ"ל למ"ד גימ"ל למ"ד גי' מטטרון וז"ש בתוך ה"שדה דייקא שהוא חשבון מטטרין חשבון של גלגל כמ"ש לקבל ג"ל שבימין קמה אלמתי ולקבל ג"ל של שמאל א' וגם נצבה או לקבל ל' צדיקים א' קמה אלמתי כי יוסף כולל תלתין צדיקים לכן היה בן ל' בעמדו לפני פרעה לקבל ל"ו צדיקים א' וגם נצבה והנה מלשון תסובנה סביב הגלגל (תהלים פט) ונורא הוא על כל סביביו כמ"ש מה נורא המקום הזה על מט"ט וז"ש ותשתחוונה לאלמתי:
אופן ט' איתא בזוהר פרשה ויקהל ענין תוספות נשמה שבא לאדם מע"ש שהיא כלולה מששים עטרין בשש קצוות שהם מעלה מטה וד' רוחות עיין בסוד מסוה שכתבתי ס"פ כי תשא וזה אחד מהן משה הוא סוד מה שם בנו והוא כלול מכל תוספות נשמות הבאים לישראל בעולם בסוד (תהלים לג) מ"מכון ש"בתו ה"שגיח ר"ת משה קרי בי' בשבתו וידוע כי משה הוא דרגי' דיוסף משה לקח (ברא' יג) עצמות יוסף כי יוסף הוא סוד שבת וז"ש אחיך רועים בשכ"ם ש"בת כ"לה מ"לכתא והנה עז"א אנחנו מקשרין קשרין בתוך השדה שהוא סוד שבת חקל תפוחין קדישין שמזה הטעם כל הנפש שבאה לבית יעקב ששים ושש שהנפש יתירה בשבת ובסוד ס"ושכל אחד מהם יש לו כח לקשר קשר של נשמה יתירה הבאה לעולם שהיא מעוטרת בס' עטרין לו' קצוות וז"ס שכם שכן ו"פ ס' עולה שכ"ם אבל והנה קמה אלמתי לקבל ס' עטרין אילין וגם נצבה לקבל ו' קצוות שמסבבין ס' עטרין לו' קצוות וז"ס ס"ו של יוסף והוסיפו ליוסף ה' דמתמן (איוב לב) נשמת שדי תבינם וז"ש בתוך השד"ה שהוא בגי' שד"י ולכך זכה יוסף להקבר בשכם כמ"ש ואני נתתי לך שכם אחד על אחיך דייקא לפי שכולם מקשרין קשרי הנשמות בתוך השדה שהוא סוד שד"י כמ"ש (משלי לא) רבות בנות עשו חיל אבל את עלית על כולנה דאיתמר גבי יוסף וזה שנאמר תסובנה וגו':
אופן י' רמז להם יוסף סוד ארבע מינים שבלולב שדרז"ל שכלם נקראים על שמו של הקב"ה הם מורים על אבות העוצם ויוסף הוא הרביעי שמורה עליו ערב"ה וכשאנו חושבין בפרט ארבע מינים הרי ז' והם מורים על ז' רועים ולפי זה אתרוג הוא דוד לקבל מלכות לולב הוא יוסף (תהלים צב) צדיק כתמר יפרח ב' ערבות הם נצח והוד משה ואהרן עץ עבות הם אברה"ם יצח"ק יעק"ב ע"ץ עבו"ת הכי הוי והנה עז"א והנה אנחנו מאלמים אלומים מתרגמינן מאסרין אסרין כמ"ש לשם קיח) אל ה' ויאר לנו אסרו חג וגו' שדרז"ל על לולב בעבותו וז"ש אסרו ח"ג נוטריקן חותם "גדול של תורה ב' של בראשית ל' של ישראל ו' של (במדבר י) ויהי בנסוע ל' של ויעל למפרע הוא לולב תתהפך "כחומר חותם שבתוך (בראשית כז) השדה אשר ברכו ה' דייקא שם של הוי"ה והנה קמה אלומתי (שיר ז) זאת קומתך דמתה לתמר כי לולב הוא העיקר שנוטלין אותו ביד ימין לפי שהוא גבוה מכולם וגם נצבה שמברכין עליו לבד כמ"ש ה' נצב עליו דייקא על הסולם שהוא דרגי' דיוסף והנה תסובנה אלומותיכם שנאגדין עמו שאר המינים הדס מימין ערבה משמאל לולב באמצע אבל ותשתחוונה לאלומתי לולב הוא עיקר כמ"ש (שם) אמרתי א'ע'ל'ה' "אתרוג "ערבה "לולב "הדס אבל כתמר הוא עיקר או אמר ב' לשונות בפרטים יוסף הוא הלולב א' קמה אלמתי אבל בכללה רומז על ערבי נחל אמר נצבה ובמלת אולמים מרומז (תהלים קיח) א"ל ה' ויאר לנו שהוא אתרוג לולב שנידונין על המים:
אופן י"א ידוע שישראל נקראו אדם כמשרז"ל אתם קרוין אדם לכן היו ישראל במדבר עדה שלמה כמנין אד"ם שלם כזה אלף דלת מם בגי' תרכ"ה לכן היו ישראל תר"כה אלפים במדבר כיצד תר"ג אלפים תק"ן היו ישראל ח' אלפים תק"פ היו בני לוי שנמנו מבן שלשים עד בן חמשים חסרים מהם תת"ע שהיו משלימין מבן כ"ה עד ל' הרי שהיו ישראל תרי"ג אלפים אבל מבן חודש היו תרכ"ה אלפים מטעם זה המספר לפי שיניקתם מן הכתר לכן נתנה התורה בה' קולות בתר"ך אותיות שהם י' דיברות ועז"א אנחנו מקשרין קשרין בתוך השדה אשר ברכו ה' אשר דייקא שהוא סוד פרצוף אדם לכן נקראו ישראל בסוד עלה במחשבה (תהלים כב) ואתה קדוש שהוא סוד כתר יושב תהלות ישראל שזה הוא תהלות ישראל שיונקים מקדוש לכן נקראו ישראל ע"ש ראש שהם מתקנים כולם (משלי ח) מראש עפרות תבל שהוא אד"הר נמצא שכלם הם תיקוני הכסא דאתמר (יחזקאל א) דמות הכסא כמראה אדם עליו למעלה אבל והנה קמה אלמתי יוסף שהוא התיקון הגמור של אדם כמ"ש (ויקרא ה) וחמשיתו יוסף עליו לכן הוסיפו ה' ביוסף שהוא תיקון ה' של אדם כפי הדרש שהביא רש"י פ' נשא בשם ר"מ דרשן שקערת כסף א' בגי' תתק"ל שהוא חיי אדם (במדבר ז) קערת כסף אחת נח פר א' אברהם איל יצחק כבש יעקב שעיר יוסף וכן ג' אותיות שיש ביוסף דהיינו יה"ו מורה על חיי אד"הר כזה כשתכה האותיות של א"ת ב"ש על אותיות יה"ו (יפ"מ הוא ת') ה"פ צ' ת"ן ו"פ פ' ת"פ הרי תתק"ל (תהלים קיט) "שלום "רב "לאהבי "תורתיך ר"ת בגי' תתק"ל שלום רב שהוא יוסף הוא תיקון אד"הר שהוא חי תתק"ל וז"ש קמה אלמתי שיעור קומה של אד"הר ולפי שאדם שלם הוא סוד כתר על זה א' וגם נצבה שיניקת יוסף דרך קו אמצעי עד הכתר לכן נקרא צפנ"ת בגי' כת"ר בן' זקנים' הוא' לו ס"ת אמ"ן ולפי שמספר אדם שלם שהוא תרכ"ה הוא בא מב' שמהן שהוא אדני הוי' שנעלמו עולה כזה אל"ף דל"ת נו"ן יו"ד ת"רו יו"ד ה"א ואו ה"א נעלמו י"ט ויניקת יוסף מן תרין שמהן אילין בסוד השילוב לקבל אדנ"י אמר קמה אלמתי לקב הוי' אמר וגם נצבה:
אופן י"ב ידוע המרכבה היא למעלה על ע' שרים שסביב הכסא והם לקבל ע' שמהן של הקב"ה זה מורה ע' רבתי של שמ"ע כדאיתא בזוהר ולכן ג' אבות כולל כל אחד מהן ע' אברהם כולל ע' שרים של חסד יצחק ע' סנהדרין שבהיכל זכות יעקב הוא אב של ע' נפש שכנגדן רומזין ה' אלקינו ה' והנה מזה הטעם היו ע' נפש לקבל ע' אומות כמ"ש (דברים לב) יצב גבולות עמים למספר ב"י שהם ע' ועז"א אנחנו מאלמים אלומים מלשון מאן דאלים גבר שהוא על שבעים שרים למעלה שהם מושלים ושולטים על ע' אומות למטה בתוך השדה שהם סביב כסא למעלה ולפי שיוסף הוא כלל של כל ע' נפש כמ"ש (בראשית מט) בן פרת עלי עו"ן כי כמו שמטטרו"ן למעלה על ע' שרים כן יוסף ג"כ (שם מא) על פיך ישק כל עמי על ע' אומות לקבל מטטרו"ן אמר קמה אלמתי לקבל יוסף על ע' אומות שלמטה א' וגם נצבה:
אופן י"ג איתא במדרש ע"פ (תהלים קיז) הלל"ו כל גוים ע"א אומות הם כמנין הלל"ו וכן (עמוס ז) ה' עומד על חומת אנ"ך ע"א סנהדרין הם וכן סלם שראה יעקב שהוא מטטרו"ן אפר א"כן יש ה' במקום הזה אכן דייקא שהוא עומד על ע' שרים וכן למטה משה על גביהם וכן יוסף (בראשית מח) שכם אחד על אחיך שהם כלל ע' תמרים ויוסף הוא ששינה כתנות עור של אד"הר שהי' בע' בסוד ערלה ועשה כתונת פסים אור בא' בן זקני"ם בגי' (תהלים צז) או"ר זרוע לצדיק והוא רזא דא' כמ"ש והנה אנחנו מאלמים אלומים בא' ועז"א והנה קמה אלמתי שהיא תיקון הע' שצוה להכרית ערלת של מצרים והחליף הע' ועשה ממנו א' שקלקל אד"הר (משלי טז) נרגן מפריד א' והוא תיקון אלופו של עולם כמ"ש שכם אחד על אחיך אחד דייקא:
אופן י"ד איתא בזוהר פ' תרומה בההוא רבים טוב וחסד שמדת יוסף הוא טוב אבל מדרך טוב שלא תתפשט למטה כמ"ש (תהלים לא) מה רב טובך אשר צפנת אבל כשמדת חסד משפעת אל מדת יסוד שהוא דרגי' דיוסף אזי היא מתפשטת למטה כדרך מים הניגרין בארץ וז"ש (שם קז) הודו לה' כי טוב מהו הודאה (שם) כל"ח מדת החסד גרמה שהטוב באה לעולם וז"ש וישלחהו מעמק חברון ר"ל יוסף הוא טוב ואברהם הוא חסד שלח אותו לזווג עם החסד שהוא אברהם הקבור בחברון ועז"א והנה אנחנו מקשרין קשרין ולעורר מדת החסד בעולם שנקראת מים וזה נרמז במלת אלמים תמן מדת אל תמן מים כל הי"ב שבטים שהם י"ב צינורת כ"א כלול מו' שמהן של ע"ב שכן ו"פ י"ב הוא ע"ב מדת החסד אבל יוסף בעצמו כולל את כלם וז"ש וישלחהו מעמק חברון שהוא כולל כל העמקים ע"ב גשרים עז"א והנה קמה אלמתי היא מדת טוב וגם נצבה היא מדת חסד:
אופן ט"ו צירוף בראשית מן ת"ך צירופים שלי שכתבתי בשתי אור (בראשית א) יהי אור זה אברהם ויהי אור זה יוסף ז"ש (שם) וירא אלקים את האור אמרו לצדיק כי טוב כי הוא כולל ב' אורות יחד לכן נקרא יוסף יתד שהכל תלוי בו ונקרא אל חי בסוד (תהלים לו) כי עמך מקו"ר חיים אין נבון וחכם כמוך וחוזר ומפרש למה הוא מקור חיים לז"א (שם) באורך נראה אור ר"ל מקו"ר חיי"ם בגי' ב"פ או"ר באורך שהוא אור שאמר לפני זה (שם) מה יקר חסדך באותו תור נראה אור אחר שהוא אור של יוסף הצדיק וז"ש וישלחה"ו מעמק חברון בגי' י"וסף ה"צדיק מעמק חברון זה אברהם והנה עז"א והנה אנחנו מכרכין כרכין לתקן מקור חיים בחשך שהוא על פני תהום כנרמז במלת אלומים שהן דיורין אילמים אבל יוסף הוא הזרח בחשך אור שהוא לישרים שהם אבות העולם לקבל אור של אברהם א' קמה אלמתי לקבל אור של יוסף א' וגם נצבה:
אופן ט"ז אמרנו לעיל שישראל היו במדבר כמנין תרי"ג שהם נחלקים על תרי"ג מצות שבתורה רמ"ח מצות עשה שהם כנגד אברים של אדם שס"ה לא תעשה כנגד ימות החמה והוצרכו ישראל לקשר תרי"ג אקלומי' שיש בעולם מקצועות שכל מקצוע מהם יונק ממצוה א' שבתורה ומן אלף אנשים מישראל כמ"ש (שיר ד) אלף המגן תלוי עליו וגו' אבל יוסף הוא. (קהלת ז) אדם א' מני אלף מצאתי והוא שמר הברית וז"ש (שם) אשה בכל אלה לא מצאתי מזה זכה מדרגא דצדיק ועז"א והנה אנחנו מאלמים אלומים ב' לשונות לזווג יחד רמ"ח ושס"ה יחד כנגד שס"ה לאוין א' קמה אלמתי שכן יוס"ף הצדי"ק בגי' שס"ה לכן כתיב ויבא שכמ"ה הכי הוי וכנגד רמ"ח מצות עשה א' וגם נצבה וז"ש וישלחה"ו מעמק חברון בגי' שס"ה מעמק חברון זה א"ברהם בגי' רמ"ח וכן חבר"ן בגי' ז"ה רמ"ח וז"ש והנה תסבנה אלמתיכם שלא יכלו ישראל לצאת ממצרים עד שלקחו עצמות יוסף שנאמר (משלי י) חכם לב יקח מצות דייקא כי ביוסף תלוין כל המצות:
אופן י"ז ידוע מ"ש בזוהר (שמות ג) זה שמי וזה זכרי שמ"י עם י"ה הוא שס"ה זכר"י עם ו"ה הוא רמ"ח ולפי שכל עיקר של שבטים לקשר קישור דמהמנותא וסוד (קהלת יב) כי זה כל האדם רמ"ח מצות עשה כנגד אברים של אדם שס"ה כנגד גידין מזה הטעם רצה יוסף שיהיה בנימין אצלו כי מיניה ומיניה יתקלס עילאה וישתלים שמא קדישא שכן שם הוי' בר"ת יוסף הצדיק ובנימין "הצדיק "ימות "החמה "ואברי "האדם ולכן בכאן רמז להם יוסף מה שעשה אח"כ כשבאו אחיו בתוך הבאים לשבר אכל ומתחלה הראו לו בחלמו ענין זה שבנימין יהיה ג"כ אצלו לתשלום שם של ארבע עז"א כשתהיו מאלמים אלומים בתוך השדה בתוך הבאים דייקא והנה אצוה אני שיבא בנין ג"כ אצלי לתשלום האדם להשלמת השם של ד' לקבל יוסף א' קמה אלמתי לקבל בנימין א' וגם נצבה וזה והיה הגרם שתסבינה אלומותיכם:
אופן י"ח יוסף א' איש אשר ימצא הגביע בידו שהוא בנימין יהיה לי עבד דייקא שראה יוסף שרתיכא דתתאי הוא כרתיכא דלעילא וכמו שלמעלה הם תרין כרובים שהם סוד מטטרו"ן וסנדלפו"ן כן צריך להיות למטה שני כרובים כמו שיוסף הוא בסוד מטטרו"ן והוא נער בן זקונים כמ"ש (בראשית לג) חנני אלקים שהוא חנוך כן אותו זמן היה בנימין ילד בן זקונים וז"ש (שם מג) אלקים יחנך בני שהוא במקום חנו"ך אמרו במדרש שמענו חנינה בכל השבטים הילדים אשר חנני אלקים אבל בנימין לא שמענו לכן א' יוסף אלקים יחנך בני הענין שהשבטים הם המרגליתין שסביב הסולם בסוד מלאכי אלקים עולים ויורדים בו שהוא חנוך לכן על יוסף א' חנני ביו"ד נוספת לפי שיוסף כולל כל י' מרגליהן כל טוב אדוניו בידו וכן על בנימין א' יחנך בי' שכ"ב שנים היה הוא חנוך כלול מי' ועז"א אנחנו מקשרין בתוך השדה שהוא מטטרו"ן חנוך על י"ז שנים שהיה יוסף חנוך והנה קמה אלמתי ועל כ"ב שנים ששימש ערסא תחותי' א' וגם נצבה מזה הטעם המשיך יוסף אתבנימין אצלו כמ"ש (שם מד) איש אשר ימצא הגביע בידו הוא בנימין יהיה לי עבד דייקא שיהיו למטה שני כרובים כמו שהם למעלה ודבר זה גרם תסבינה אלמתיכם ותשתחוונה לאלמתי:
אופן י"ט איתא בפרקי היכלות רוחב שיעור קומה שלמעלה הוא ע"ז פרסאות שנאמר (תהלים סח) תנו עז לאלקים והנה לדעתי רזא דמלה שבעה הם רואי פני המלך כ"א כלול מעשר הרי שבעים וכן ג"כ התורה נתנה בשבעה קולות ואח"כ כל קול נחלק לי' קולות לע' אומות כמ"ש (איוב לז) וירעם אל בקולו נפלאות שנחלק קול לע' לשון וכן ג"כ העולם בזוהר סוף וישב כך נחלק לז' אקלומים וכל אקולים לי' אומות וכן בזוהר שופטים ע"פ (תהלים א) והיה כעץ שתול על פלגי מים התורה נמשלה לעץ יש בה איבין ופירין וכו' קחשיב ז' ענינים שיש בתורה יש בה רמז יש בה הגד"ה וכו' וכל א' כלולה מי' הרי ע' פנים לתורה וכן גבי עשו (משלי כו) שבע תועבות בלבו וכל שבע כלולה מי' כמ"ש במדרש א"ת שבע אלא שבעים מזה הטעם כשהיה יעקב בן ע"ז שנה שאז הראה לו ענין שיעור רוחב הקומה והוא בסוד עז כמ"ש לכן במזמור ס"ג שאמר יעקב באותו פרק (תהלים סג) כי היית עזרתה לי (שם סא) מגדול עז דייקא שראה אז (משלי יח) מגדול עז שם י"י ובו ירוץ צדיק על יוסף הצדיק שהוא סוד סלם שהיא שיעור קומה של יוצר בראשית יוצר דייקא שבעולם היצירה דתמן שם של מ"ב שיוצא מפ' בראשית ולכן יוסף הוא למטה כלול מסוד ע"ז שהוא מגדול ע"ז ועז"א הנה אנחנו מקשרין קשרי המרכבה כמ"ש (תהלים סח) תנו עז למי הוא נותן עז וז"ש (שם) על ישראל יש להם כח להוסיף בגבורות של מעלה כמ"ש אל ישראל הוא נותן עוז ותעצומות לעם ר"ל בתפלות שישראל נותנין למטה כמ"ש (שם) ברוך אלקים וזה יש להם תעצומות לתקן עז של מעלה אבל והנה קמה אלומתי שיוסף הוא מגדול עז בעצמו שהוא כולל ז' רואי פני המלך הוא כלול (בראשית מא) משבע שבלים עולות בקנה א' בן זקנים הוא לו וכן הוא (שם מט) בו פרת עלי עין לכן בא ממנו משיח דאתמר גבי' (שם כח) י"י עוז למו ישועות משיחו הוא וכה"א (שם כא) י"י בעזך ישמח מלך על משיח בן יוסף (שמואל א ב) יתן עז למלכו וירם קרן משיחו וז"ש קמה אלמתי ע"ס שיעור קומה לקבל ז' רואי פני המלך א' וגם נצבה לקבל ע' שמתפשטים מהם א' וגם נצבה:
אופן כ' איתא בס' התחלת החכמה שצריך להעלות ניצוצות של שברי כלים מן דומם צומח חי אלא ומזה הטעם צריך להקריב בקרבן מלח ולהעלות מן הדומם ניצוצות לכן צריך מלח בפריסת המוציא בג' טבילות להעלות הניצוצות נפש רוח נשמה הקשורים במ' פתוחה של מל"ח שהוא מות וצריך לעיין בג' הויות שהוא בגי' מל"ח ולהפך אות' במלת מלח ולעשות לחם מ' סתומה ועולתה תקפוץ פיה וידוע שמדת יוסף היא סוד ברית מלח וכן נקראת לחם ועז"א והנה אנחנו מאלמים אלמים מכרכין כרכין שהיא על ברכת המוציא (דברים ח) לא על הלחם לבדו יחיה האדם כ"א מוציא דייקא שמוציא (ירמיה טו) יקר מזולל בברכת המוציא שהוא פי ה' שעשרה שיושבין אחד מברך לכולן בסוד סופר מברך ובור יוצא ר"ל אותו הניצוץ התקוע במזון נקרא בור יוצא בברכתו של סופר ועז"א מאלמים אלמים אותם הנשמות שהם נקראים אלמים (תהלים לח) כאלם לא יפתח פיו בפי ה' מעלה ומוציא אותם למעלה ויש מאלמים שנותן כח וחוזק לאותן אלמים בסוד (משלי יג) צדיק אוכל כתיב בקמץ קטן וקרי בפתח קטן ותרווייהו אתנייהו אוכל בצירי כדי להוציא אוכל בסגול לשבר אוכל וז"ש (שם) לשובע נפשו להוציא הנפש התקוע בו ולפי שיוסף הוא סוד ברית מלח והוא צדיק דאתמר גבי' והיה האוכל לפיקדון כשבאו השבטים למצרים אמרו לו לשבר אוכל ולתקן שברי כלים לז"א והנה קמה אלומתי לקבל ברית מלח וגם נצבה להפך מ' פתוחה ולסתום את פיה ולהפך ללחם ודרגא דיוסף הוא סוד לחם כמ"ש (תהלים קלו) נותן לחם לכל בשר ודריש בזוהר על דרגיה דיוסף ששלח לאביו בר עיבור ולחם כמשמעו:
אופן כ"א גילה יוסף ענין ירידת בנימין קודם לאביו לפי שהמרכבה של מעלה (איוב כה) המשל ופחד עמו המשל זה מיכאל ופחד זה גבריאל השם עמו אבל האחרים (איכה ג) חדשים לבקרים לכן רצה יוסף שיהיה בנימין אצלו כי מלאכו של יוסף הוא גבריאל של בנימין מיכאל ובזה יהיה מרכבה שלום למטה כמו (איוב כה) עושה שלום במרומיו. והנה ע"ז בא יוסף לספר לאחיו שלא יכלו דברו אתו לשלום והגיד להם שהוא יעשה שלום למטה וז"ש אנחנו מקשרין קשרין שיש לכל א' מלאך ברקיע בחקל תפוחין אבל כל המלאכים חדתין נבוט לצפרין יוצר משרתים בכל יום ואשר משרתיו שהם מיכאל וגבריאל כולם עומדים הם קיימים לעולם לז"א כנגד גבריאל קמה אלומתי כי גבריאל הוא ממונה על הקציר כדאמרינן בפ' חלק שאמר הקב"ה לגבריאל על מפלת סנחרב מגלך נטושה שהוא ממונה על הקציר ולכן (עמוס ט) ונגש החורש יהודה בקציר זה יוסף שמלאכו גבריאל שממונה על הקציר וכן בקוצ"ר גי' חנו"ך מטטרו"ן וגם נצבה לקבל מיכאל שהוא בנימין מזה הטעם אמר (בראשית מד) איש אשר ימצא הגביע בידו זה בנימין אזי יהיה עבד ואתם עלו לשלום אל אביכם כמו שכתוב המשל ופחד עמו אזי עושה שלום במרומיו:
אופן כ"ב. קרוב לענין ראשון כתיב (ישעי' כז) או יחזק במעוזי יעשה שלום לי שדרז"ל בחלק העוסק בתורה לשמה עושה שלום בפמלי' של מעלה ובפמלי' של מטה ולפי שיוסף היה בן זקנים דמתרגמינן בר חכים הוא לי' ובזה גרם ועשה שלוםלמעלה ולמטה ועז"א אנחנו מכרכין כרכין לזווג יחד פלטין של מעלה ופלטין של מטה בתוך שדה שהיא התורה חקל תפוחין והנה יוסף נקרא עז כמו שאמרנו וכתיב (תהלים כט) י"י עוז לעמו יתן אזי יברך את עמו בשלום והנה למעלה גבריאל ומיכאל העומדים ברום עולם אחד מימין הכסא וא' משמאל הכסא וכשאדם לומד אז נדברו מהני רתיכין דלעילא כמ"ש (שם פט) צפון וימין אתה בראתם ר"ל צפון שהוא גבריאל וימין מיכאל לכן אמר מאלמים אלמים שהמלאכים נקראים אלמים שאין להם יכולת לחדש דבר באורייתא עז"א והנה קמה אלמתי שהוא עושה שלום בפמלי' שלמטה וגם נצבה בפמלי' שלמעלה (תהלים קיט) דברך נצב בשמים וג"ם דייקא "גבריאל "מיכאל א' משמאל וא' מימין כמ"ש (ישעיה מג) האומר לצפון תני זה גבריאל (שם) ולתמן אל תכלאי זה מיכאל:
אופן כ"ג איתא בסודי רזא ד' למדי"ן יש באל"ף בי"ת לכן ד' למדי"ן בברכת כהנים אליך אליך לך שלום ומפרש שם ל' פ' ל' תת"ק ל' פעמים תת"ק הרי כ"ז אלף ל' פעמים כ"ז אלף הרי פ"א ריבוא שהם שיעורי מקוואות לדעתי זה סוד דאתמר גבי יוסף (בראשית מא) רק הכסא אגדל ממך ובמלת אגד"ל נרמזין ד' למדי"ן אל"ף גימ"ל דל"ת למ"ד שסוד ד' למדין אלו הם סוד כסא שהוא סוד פ"א ריבוא חיילות בסוד משלי יח) מגדול עוז שם י"י שהוא מגדול פורח באויר (שם) בו ירוץ צדיק זה יוסף ב"ו ירו"ץ בגי' מטטרו"ן וז"ש (שמואל ב כב) באלהי אדלג שור יוסף נקרא שור (בראשית מט) בנות צעדה עלי שור מזה הטעם היה יוסף בן ל' בעמדו לפני פרעה והנה בכאן רמז עליהם יוסף במדרש רבה פ' צו ע"פ (משלי י) שנאה תעורר מדנים קרוב לתת"ק שנה היתה השנאה כבושה בין ישראל לאביהם שבשמים תעורר בגי' יוס"ף בפ' רבתי כמנין כתונ"ת שע"י היתה השנאה טעם תת"ק לפי שיוסף מגדול הפורח באויר הוא ל' פעמים ל' היא תת"ק מזה הטעם הוא שנתי"ם ימי"ם ג"כ בגי' תת"ק עז"א מאלמים אלומים סופכם להעלים אלי דברים ותעשה אלמים ונפרע ענין זה בתוך השדה (מיכה ג) ציון שדה תחרש והנה קמה אלמתי רמז על אות ל' שהיא האות הגבוה על כל האותיות וגם נצבה על ל' שנים שצריך להכות ל' על ל' שהוא תה"ק כמ"ש (קהלת ה) כי גבוה מעל גבוה שומר שבכוונה תכה ל' על ל' ואמר אח"כ וגבוהים עליהם שיש עוד ל' שצריך להכות עוד ל' ב' לל' תת"ק הרי כ"ז אלפים שהם סוד כ"ז צינורות שיש בעולם שכ"א כלולה מאלף ואח"כ ל' פעמים כ"ז אלף הרי פ"א רבבות כמנין כס"א לכן נקרא יוסף פא"ר פ"א רבבות שהוא כלול מהם וז"ס (בראשית יח) אלוני ממר"א שהראה הקב"ה לאברהם שהוא סוד עולם הכסא שמבואר בזוהר ליתן לנער לעשותו זה דרגא דיוסף:
אופן כ"ד. בזוהר תרומה ס' ריבוא נשמות של ישראל מרומזין במ' סתומה (ישעי' ט) למרבה המשרה שהוא סוד בינה ועליהם אמרו אשה אחת ילדה ס' ריבוא בזה סוד קו המדה שהוא אות ו' מן מ' סתומה נעשה ממנו ב' של בראשית ועל זה אמר אנחנו מאלמים ומקשרים בתוך השדה ר"ל אותיות אתר שד"ה שהוא תה"ו שהוא בינה שנקרא בסי' קו ירוק וזה נרמז במלת בת"ך שהוא בגי' ק"ו ירו"ק ור"ל הויה של מ' סתומה שהוא סוד קו המדה כד מדיד משחתא ונחית לתתאי אזי אתפתחת המ' סתומה ונחתין ס' ריבוא נשמות לתתאי ועז"א והנה קמה אלמתי על אות ו' וגם נצבה שאז (משלי כד) בחכמה יבנה בית שנעשה מן מ' סתומה ב' של בראשית כל זה הוא מדרגי' דיוסף שהוא אות ו' כמ"ש (שמות יג) ויקח משה את עצמות יוסף עמו וז"ש תסובנה אלומותיכם על מ' סתומה מכל צד וכשהיא סתומה יש בה י"ב נקודים בזוהר פ' תצוה ע"ש לקבל י"ב שבטים כמ"ש (בראשית לב) ויאמר יעקב כאשר רא"ם במ' סתומה על י"ב שבטים מ' מרובעת סתומה מכל צד מחנה אלקים ז"ה דייקא על י"ב שבטים ולפ"ז נרמז במלת מאלמים אלומים לפי כשמ"ם סתומה אזי (תהלים לח) כאלם לא יפתח פיו גם קרי ביה איל מ"ם שהיא מם סתומה וז"ש ותשתחוונה לאלמתי שהוא דרגי' דיוסף אות ו':
אופן כ"ה בזוהר ויקהל אשכחנא בספרא דחנוך כל הני מילי דצדיקיא דסלקין לעילא ואחשיבו קמיה קב"ה בההוא דיוקנא ממש וז"ש מלאכי ג) אז נדברו מהני רתיכא דלעילא ויקשב ה' ויכתב בספר זכרון. והענין לפי שהמלאכים אין להם רשות לחדש שום דבר לכן בשעה שהצדיקי' מחדשים יורדין למטה לכן נאמר פתח ר"ש לפי שיש רשות לצדיקים לפתוח אבל מלאכים נקראים עומדים שאין להם רשות לחדש והצדקים נקראים מהלכין מזה הטעם איתא בזוהר א"ר שמעון עילאין שמעו תתאין מתכנשין אליהו טול רשותא חנוך ממני רשות טול וכו' וקשה למה הוציא חנוך ואליהו מכלל מארי דמתיבת' אבל לפי ששנים אלו היו בני אדם ונעשו מלאכים והיו כח לפתוח חידושים של תורה ועז"א והנה אנחנו מאלמים אלמים לית להון כח למלאכים שנקראו אלמים שאין להם כח לפתוח פה אבל גבי אברהם אתמר והוא ישב פתח וגו' וכה"א (שיר ה) פתחו לי אחותי רעיתי וכן דוד א' תהלים קיח) פתחו לי שערי צדק ועז"א תרין ממנין אלין שהם לקבל יוסף ובנימין יוסף הוא חנוך א' קמה אלמתי שגם לו יש כח לפתוח שהיה מבני אדם ונעשה מלאך ועל אליהו שהיה מבני בניו של בנימין אמר וגם נצבה שגם לו יש כח לפתוח:
אופן כ"ו יש להשלים מאמר הזוהר שהבאתי לעיל כשאנחנו מקשרין קשרין התורה בחקל תפוחין לקבל סלקין מילי לעילא א' קמה אלמתי והני רתיכין דלעילא דאחשיבו קמיה קב"ה וז"שקמה דייקא וגם נצבה על ההוא דיוקנא דסלקין לעילא או להיפך על ההוא דיוקנא וגם נצבה על דסלקין לעילא כמ"ש (שם קיט) דברך נצב:
אופן כ"ז ענין ירידת בנימין למצרים הראו לו בזה האופן לפי שבמרכבה למעלה פני אריה מימין פני השור משמאל ולפי שיוסף הוא שור ובנימין שבחלקו נבנה המזבח הנקרא אריאל שהיה ארי' רבוץ על גביו לכן מזה הטעם רצה יוסף שיהיה בנימין אצלו כדי שתהיה רתיכא דלתתאי מתרין סטרין בימין ומשמאל כמ"ש למעלה (שם פט) צפון וימין אתה בראתם כן למטה יוסף (שם מח) יפה נוף ירכתי צפון בנימין הוא בן ימין וז"ש הנה אנחנו מחזקין אלומים אלמים הוא ארי' הוא האלם וחזק ומלך בחיות שור הוא האלם ומלך בבהמות והוא מלשון (בראשי' כה) ולאום מלאום שהוא לשון מלכות יוסף שהוא שור אמר קמה אלמתי כי רב תבואות בכח שור משם זכה להעמיד קמה לקבל בנימין שהוא אריה אמר וגם נצבה שהוא נצב מימין מכח זה (שם מד) אתם עלו לשלום אל אביכם ותסובנה לאלמתיכם כמ"ש השבטים (תהלים מח) כי הנה המלכים נועדו:
אופן כ"ח היו ראוים ישראל להיות במצרים ת"ל שנה כתב בפרקי ר"א שהתחיל הקדוש ברוך הוא השעבוד משנולד מנשה דהיינו ה' שנים קודם רד"ו וקחשיב רט"ו שנים יום ורט"ו שנים לילה הרי ת"ל ובח"י איתא שגלות מצרים התחיל משעה שיוסף הורד למצרים והיינו כ"ב שנה על רד"ו היינו רל"ב נמצא שישראל היו בגלות מצרים כמנין (בראשית א) יה"י או"ר שהוא יוסף (תהלים צז) אור זרוע לצדיק ועז"א אנחנו מאסרין שהיו אסורין במצרים בשלשלאות בכשפים שלא הי' עבד יכול לברוח משם בתוך השדה של סטרא אחרא דהיינו תחות בשמת בת ישמעאל שהוא כח של מצרים שכן בתו"ך השד"ה בגי' בשמ"ת ועשו שותפי' עם קליפת אדום כדאיתא בזוהר ע"פ ויקח שש מאות רכב בחור סמאל אוזיף ל' לשר של מצרים שהוא ק"ץ כ"ל בש"ר שכן בתו"ך השד"ה הכי הוי. וזווגא דתרין סטרין אלין גרמו שהיו ישראל קשורין ביניהם ועז"א שבזכות יוסף שהתחיל הגלות מיום ירידתו למצרים אמר קמה אלמתי וגם בזכותו התחיל השעבוד מיום שנולד משה וז"ש וגם נצבה בה' שהתחיל ה' שנים קודם רד"ו כדי לדלג על הקץ ולחשוב הימים על הלילות:
אופן כ"ט אמרו במדרש רבה בפ' ויחי שיעקב זיווג שנים כנגד שנים וכן משה יעקב זיווג יהודה שהוא ארי' כנגד בבל שנקרא נבוכדנצר ארי' שכן דניאל וחנניא מישאל ועזריה היו הגואלים מזרע יהודה שנקרא ארי' ובנימין כנגד חויא תנינא זאב וגואל הי' מרדכי ומשה זיווג שנים לוי כנגד יון שכן חשמונאי כהנים היו עומדים כנגד יון ואיתא אותיות משולשים וכן יובן ע"ש פ' ויחי יוסף הוא שור תם כנגד עשו שור מועד ועז"א אנחנו מזווגין זווגין ומקשרין קשרין אמר ב' לשונות א' כנגד יעקב א' כנגד משה ולפי שיוסף נדמה שני ענינים כנגד עשו אמר (דברים לג) בכור שורו הדר לו כי עשו הי' בכור דאתמר גבי ויבז עשו הבכורה אבל בכאן אמר הדר לו ועז"א קמה אלמתי וכנגד (שם) קרני ראם קרניו אמר וגם נצבה ולפי שגלות אדום הוא כלול מכל הג' גליות עז"א והנה תסבנה אלמתיכם שכלם נכללין בזה הגלות כמ"ש יעקב ג' עדרי צאן רובצים עליהם שהוא ג' גליות ועל גליות הרביעי אמר ואבן גדולה ע"פ הבאר:
אופן ל' איתא בסודי רזי' והביאו הפרדס בשם חזקוני בפרשה בראשית שם של אדנ"י כתוב קל"ד פעמים בתורה והטעם לפי שהוא מלשון אקלידי ובו חתם הקב"ה ג' רוחות לכן התחלת התורה ב שהיא מם סתומה מכל ב' צדדין אבל צד צפון פתוחה שכן מזרח מערב דרום ר"ת וס"ת בגי' קל"ד והנה מצפון תפתח הרעה אבל מדת יוסף אתמר בי' (תהלים מד) הר ציון ירכתי צפון משם רב טוב הצפון לעולם ועז"א אנחנו מאלמים מלשון סגורי מסגרים כל רוחות שבעולם כדי לסתום צד צפון שמשם באים הקליפות לעולם כמ"ש (איוב כו) נוטה צפון על תהו וז"ש בתוך השדה כשתמלא אותיות שהם אחר שדה הוא תה"ו כנגד יוסף שהוא ירכתי צפון אמר קמה אלמתי יפה נוף שכן מצרים נקרא גם כן נוף והוצרך יוסף לירד לשם שיהיה משוש כל הארץ לתקן את א"מ שהיא ת' פרסה לקבל פ"י ולכך ארץ מצרים נקראת מרכבת המשנה וכן מצרים קרי בי' מצרים העליון כי זה לעומת זה עשה אלקים וזה נרמז במה שאמר (בראשית יג) כגן ה' כארץ מצרים ר"ל א"י נקראת גן ה' והי' ממש בשעור קומה כמו ארץ מצרים וז"ש וגם נצבה על קדושת א"י שהיא לקבל אלמית שבמצרים וזה הטעם היו י' שערים במצרים בסוד וירדו אחי יוסף עשרה בי' שערים לקבל י' קליפות וז"ש (שם מד) ולאביו שלח כזא"ת עשר אתונות ועשר חמורים דייקא כמו שבקדושה הם י' וז"ש תסובנה אלומותיכם שסיבבו י' אחים י' שערים במצרים כל אחת כלולה ממ' הרי י"פ מ' הרי ת' ז"ס פ"ס"י"ם שכן יוד של הש"ם הוא בא"ת ב"ש מ"ם:
אופן ל"א. איתא בזוהר וישב שהוצרך יוסף לירד למצרים וקודם ירידתו משלו בו אחיו ונעשה עבד להם ואח"כ יוסף הוא השליט על ארץ מצרים ועז"א מאלמין אלמים סופכם להעלים דברים אלו על אבא במכירתי וזה היה מטעם כדי שאהיה שליט על ארץ מצרים וז"ש קמה אלמתי שנעשה מושל עליהם והממשלה זו אחר כך גרמה וגם נצבה כמ"ש (שמות יד) התיצבו וראו את ישועת ה' וגם מטעם אחר ירד יוסף למצרים כדי שיבא אחר כך יעקב ויקבל המזון מסיטרא דקדושה וז"ש והנה תסובנה אלמותיכם ותשתחוונה לאלמתי בסוד (שופטים יד) מהאוכל יצא מאכל ר"ל שהאוכל יוסף הצדיק שנקרא צדיק אוכל יצא מאכל שהמזון בא מידו (שם) מעזזה יצחק יצא המתוק שהם הברכות ולפי שיוסף נוטה לסוד יצחק בסוד קץ חי לכן המזון בא מצד יוסף ירכתי צפון שלחן בצפון:
אופן ל"ב הוצרך הכתוב להודיע שיוסף הוא בן י"ז שנה בירידתו למצרים כי יש בי"ז שנה רד"ו חדשים שהם לקבל רד"ו שנה שהי' ישראל במצרים וז"ש אלה תולדת יעקב יוסף שכמו שיוסף בן י"ז שנה הי' בירידתו למצרים שהוא סימן על גלותם של ישראל שהם רד"ו כן ג"כ קבל יעקב גלות מצרים בי"ז שנים שהי' שם וקי"ל חדש א' בשנה הוא כשנה כי היה יעקב מכור הברזל כל רד"ו שנים ועז"א אנחנו מאלמים אלמים מאסרין אסרין בתו"ך השד"ה בגי' בשם אלקי"ם שד"י שהיו ישראל במצרים ת' שנה כמנין ב' בתי דינין אלקים מדת הדין הקשה שדי מדת הדין הרפה הקב"ה מדלג על ה"קץ דייקא שלא היה בגלות מצרים רק רד"ו שנה עז"א קמה אלמתי שי"ז שנים שלו רמזו על רד"ו כמ"ש וז"ש וישלחהו מ עמק ח"ברון ר"ת וס"ת בגי' רד"ו שבשליחות זה היתה עצה עמוקה של צדיק הקבור בחברון וגם נצבה רמז על אותן י"ז שנים של יעקב דאתמר גבי (בראשית כח) והנה ה' נצב עליו שי"ז שנים שבמצרים היו ג"כ רד"ו חדשים והנה היה יוסף בבית האסורים י"ב שנים שיש בהם קמ"ז חדשים כמנין שנותיו של יעקב לקיים קרא תולדות יעקב יוסף ונרמז במלת וגם נצב"ה שהוא בגי' קמ"ז גם כן חודש א' חשוב שנה.
אופן ל"ג. טעם רד"ו שהוא צירוף אדנ"י כזה כשתכה א' על י' הרי י' ד' על נ' הרי ר' הרי רד"ו ולפי שיוסף תיקן שם של אדני שהוא נחלק לתרין חלוקין א"י ד"ן וז"ש מזווגין זווגין לקיים קרא (שמות ד) שלח נ"א בי"ד השלח אותיות אדנ"י לקב"ל נ"א א' קמה אלמתי לקבל י"ד אמר גם נצבה א"נ לקבל א"י שהוא סוד (בראשית ד) א"י הבל אחיך שהוצרך יוסף לתקן תיקון של הבל לכן נלקחו משנותיו ל"ז שנים כמנין הב"ל (עובדיה א) ובית יוסף הוא לה"ב ולא חי רק ק"י שנים לז"א קמה אלמתי שכן מצינו במשיח בן יוסף שהוא סובל י"א חולאים בפסוק (ישעיה נג) אכן חליינו הוא נשא לתקן א"י של אדני לקבל ד"ן א' וגם נצבה:
אופן ל"ד הוצרך יוסף ליקח בנימין אצלו לפי שיוסף הוא סוד שמש ובנימין הוא ירח שבחלקו היתה השכינה לפי ששמש וירח הם המושלים בעולם וזה נרמז במלת מאלמים אלמים מלשון בראשית כה) ולאום מלאום יאמץ ולכן רצה הוא שיהיה בנימין אצלו כדי שיהיה שמש וירח ביחד שבזה יהיו מתוקנים ימים שהם רמוזים שהם בני' שס"ה ימים של שנה ועם בנימין יהיו מתוקנים החדשים שהוא הירח בתוך השד"ה בגי' מלא"ך היר"ח לקבל שמש אמר קמה אלמתי לקבל ירח א' גם נצבה ולפי שי"ב חדשים הם בשנה לקבל י"ב שבטים וכן י"ב שעות ביום וז"ש תסובנה אלומותיכם שהו כנגד גלגל המזלות שמסבבין שחלקו הקדמונים שמסבבין על ש"ס מעלות וזה נרמז אחיך רועים בשכם שהוא בגי' ש"ס ז"ש ותשתחוונה לאלמתי שמלאכו הוא מלאך הירח:
אופן ל"ה איתא בכנפי יונה חלק שני על ענין עניית אמן ע"פ (תהלים פג) מלא" פניהם" קלון" ס"ת אמן ע"ש בשעת עניית אמן ממשיכין ישראל הארה מאריך אנפין שכן א'מ'ן' הוא "אל "מלך "נאמן דייקא אל מלא כזה אל"ף למ"ד בגי' הפני"ם והאריך שם כשאינו עונה אמן אזי נעשה אלם וזה נרמז באלמים אלמים שמשתיקין כל הכוחות המקטריגין ומקשרין קשרי המרכבה בעניית אמן קמה אלמתי דיוקא שכן יוסף הוא סוד אמן כמבואר בן" זקונים' הוא' ס"ת אמן שמזה הטעם היה יעקב בן צ"א שנים כשנולד יוסף וזה סימן בן צ"א שנה הי' יעקב כשאמר לו הקב"ה צ"א מן בית לבן וגם נצבה לפי שבמדתו שם חיבר וקישר כל הספירות:
אופן ל"ו טעם אחר על שהיה יוסף בן י"ז בשעת ירידתו למצרים לפי שבי"ז שנים יש ו' אלפי' ור"ה ימים וסי' (בראשית א) וירא אלקים את ה'א'ו'ר' כי טוב ר"ל הי"ז שנים שהוא מנין טו"ב יש בו ימים כמנין האו"ר שהוא נוטריקון ו' אלפים ר"ה שהם רומזין על ארבע מלכיות ועל ששת אלפים שנה שהעולם קיים ור"ה הם ארבע מלכיות שכן בבל מדי יון אדום בגי' ר"ה כי אלו קיבל יוסף הצדיק בד' מכירות שנמכר לקבל ארבע גליות שנמכרו ישראל לאומות והו' אלפים רומזין לו' אלפין שנין יום לשנה יום לשנה מזה הטעם היתה ישיבת יעקב במצרים ג"כ י"ז שנה שבזה לא ללמד על עצמו יצא אלא ללמד על הכלל כל העולם כולו יצא כמ"ש (דברים לב) זכור ימות עולם בינו שנות דור ודור כמו שו' ימי בראשית שהם ימי עולם רומזין לשנות דור ודור כמ"ש הרמב"ן בפרשת בראשית דהיינו יום רומז לשנה כן גם כן (שם) שאל אביך ויגדך הוא יעקב אבינו שקיבל על עצמו בישיבתו במצרים לכן היו הימים ר"ה שהוא פרטי בתרא לקבל בבל מדי יון אדום כללא קמא שהם ו' אלפים לקבל ו' אלפין שנין יום לשנה לקבל כל ו' ימות עולם בעול ארבע גליות עז"א הנה אנחנו מאסרין אסרין בגליות לאמר לאסורין צאו בתוך השדה שהוא ס"א אבל קמה אלמתי שהייתי במצרים כ"ב חדשים כמנין רד"ו שנים ועל ארבע גליות וגם נצבה שהי' גם כן ימים לקבל ארבע מלכיות שאמרנו ולפי שנמכר ארבע פעמים כנגד ארבע גליות שמסבבין בהם ישראל על ארבע רוחות כמ"ש (קהלת א) על סביבתיו שבה הרוח ע"ש המלכיות וז"ש תסובנה אלומתיכם (שם) סובב סובב הולך הרוח וז"ש ותשתחוון לאלמתי: (היו בכתב על אופנים וחבל על דאבדין):
לך נא ראה את שלום אחיך ואת שלום הצאן. האי קרא אית לשאלה בי' הלא אין בעל הרחמים פוגע בנפשות תחלה וא"כ איפכא הל"ל את שלום הצאן ממילא יש שלום לאחיך כמ"ש (תהליםקמז) כי חיזק בריחי שעריך אז אין צריך לשאול על האנשים שבתוכה בלי ספק (שם) ברך בניך בקרבך וכה"א (שם קכב) שאלי שלום ירושלים אם שלום לעיר אז א"צ עוד לשאול על האנשים אשר בתוכה כי בלי ספק (שם) ישליו אוהביך כי אין בעל הרחמים פוגע בנפשות רק בממון תחילה אבל כוונת יוסף הי' אלה תולדות יעקב כל המאורעות והתולדות שיפגע ליעקב לדורות הבאים אירע ליוסף מתחילה ויוסף סימן לכל ישראל על כן א' במדרש כל מה שאירע ליוסף אירע לציון עיין בתנחומא חושבנא דדין כדין וא"כ מאחר שאתה רואה עתה את שלום אחיך בזה אתה רואה שלום ישראל בדורות הבאים שנקראו צאן קדשים (יחזקאל לד) ואתנה צאני צאן מרעיתי אדם אתם אלה תולדות יעקב שנעשו לו ד' צרות המרומזין במלת וישב ד' צרות שלו באותיות שניות "יוסף "דינה "עשו "לבן באותיות שניות שלהם "וישב "יעקב "בארץ "מגורי "אביו בר"ת ארבע גליות מלמעלה למטה כמו שראה אותם יחזקאל מלמטה למעלה בסוד (במדבר לג) "אלה "מסעי "בני "ישראל שהם "אדום "מדי "יון "בבל ועתה שהוא מרמז למרכבה של יעקב שחקוק בכסא קחשיב מלמעלה למטה "יון "בבל "מדי "אדום ומבואר בפסוק (בראשית לב) ויעקב הלך לדרכו ו"יפגעו "בו "מלאכי "אלקים ויאמר יעקב כאשר ראם הנה מחנה אלקים זה במדת הדין ויקרא שם המקום ההוא מחנים כי (איכה א) ישתרגו עלו על צווארינו בכל גליות ארבע גליות וכן אלה תולדות ליעקב שהיה לו ארבע צרות וכן ליוסף שעשה לו כתונת פ'ס'י'ם' שנמכר ארבע פעמים "פוטיפר "סוחרים "ישמעאלים "מדינים כזה אמר לו יעקב שאתה רואה שלום אחיך תראה ג"כ את שלום הצאן כי במה שירד יוסף למצרים כתבו המקובלים גרם שהשכינה הורגלה לילך לגלות ולעזוב את מקומה כי בזה גרמה אחר כך לשפוך חמה על עצים ואבנים וישראל הלכו לגולה (מיכה ב) ויעבור מלכם לפניהם וד' בראשם ובזוהר אשכחנא בספרא קדמאה דבעיין אלין בני יעקב לשלטאה עליה עד לא יחות למצראי דאלו איהו נחית למצרים ואינון לא ישלטון עליה בקדמייתא היו יכלין מצראי לשלטאה לעלמין עלייהו דישראל אתקיים בי' ביוסף דאזדבן לעבדא אינון שלטון עלוהי אע"ג שהיה יוסף אחר כך מלך למצרים ישראל זכו מקודם לשלוט עליו א"כ מכ"ש שיהיה שליטה לישראל על מצרים שהרי אף מלך שלהם שהוא יוסף הם שולטים עליו ומזה הטעם כוון יהודה שימכור ארבע פעמים לקבל ארבע גליות שגלו ישראל ועז"א והודה מה בצע כי להרוג את אחינו מה שכר יהיה לנו מזה הלא אדרבה כסינו את דמו ואת דמו נדרש בה כי כמו שאנו נהרוג נפש כן כשיהיו ישראל חייבים כלייה לא יפגע בעל הרחמים בממון רק בנפש ז"ש מה בצע שאין הממון יכפר עלינו רק כסינו את דמו וז"ש לו המלוך תמלוך עלינו הלא עלינו תמלוך רק על מצרים ומאחר שתמלוך על מצרים צריכין אנו לשלוט בך אם משול תמשול בנו ר"ל זה ודאי שאתה תמלוך עלינו אחר כך לכן צריכין אנחנו מתחלה למשול בך כדי שלא יוכלו מצרים לשלוט עלינו לכן א' המלוך תמלוך עלינו הלא על מצרים אתה וודאית א"כ אם משול אתה לעת הזאת א"כ תמשול בנו לעלמין ולא נוכל עוד לצאת מן מצרים והנה גם חלום יוסף היה נחלק לשנים כפול בכל ענינים כי א' מורה על זה הגלות במצרים שלום אחיך והב' שלום הצאן קדשים לכן א' שלשה פעמים והנה כי כל חלום הוא א' מס' בנבואה י' דרגין לחלום מנין והנה פתח והנה אנחנו מאלמים על גלותא קדמאה אלמים על גלותא בתראה שהוא בתוך השדה (שם ג) ציון שדה תחרש והנה קמה אלמתי על קדמאה וגם נצבה על בתראה והנה תסובנה אלומותיכם קדמאה קמ"ה בא"ת ב"ש צי"ד עיין בס"פ קול בוכים בפסוק (איכה ב) ישבו לארץ ידמו שהקליפה נקרא בא"ת ב"ש צי"ד יוסף הוא שטנו של עשו ואותו שכם נתן יעקב ליוסף אשר לקח בחרבו מיד האמורי שהי' צי"ד באמרי פיו. והנה השבטים חשבו היותם מספיקים להשלים האות של יוסף בדגלים ובצ"באות אחר כך דימו להמיתו ז"ש ויתנכלו אות"ו על מדת לא היה בזה גרעון מחנה שכינה לפי שחשבו שיוסף פגם במדת שלום והם החזיקו במדת שלום בלב שלם ושיתפו שכינה עמהם כי הוא לבדו יספוק להמשיך מדת חסד עולם מי"ג תיקוני אריך שכן י"ג פעמים חסד בגי' שלו"ם (רב) מ' רבתא אבל בשנאת הנם ושלילת השלום אינה מצאה רק בנשמות פגומים (ישעיה נז) אין שלום אמר ד' לרשעים כ"ש אם שכבר (ויקרא כו) כשלו איש באחיו צא ולמד מתלמידי ר"ע שלא חלקו כבוד זה לזה בזכרם עון שטים שלא הוטהרו על זה אמר יעקב לך נא ראה את שלום אחיך כשיש שלום בניהם אזי לצאן קדשים יש בשבילם שלום יעקב שראה סלם ע"ס יוסף שהוא מוצב ארצה שבאו שני בניו "מנשה "אפרים ר"ת של "מוצב "ארצה שהם תיקוני דשכינה שנקראת ארץ אבל יוסף לאתר עילאה אסתלק תחת ז"ש וראשו מגיע השמימה עליו קאמר יעקב אין ז"ה על י"ב שבטים כ"א בית אלקים תיקוני דשכינה וז"ה על יוסף שער השמים ועז"א יוסף הנה אנחנו מאלמים מכרכין כרכין ג' מיני יסורים הם הא' שבאים לצרף הצדיקים על חטא שע"י כדי לצרפן ולזככן כצרוף הכסף. המין הב' יסורין שבאין של אהבה להרבות לו שכר לע"ל (משלי ג) כי את אשר יאהב י' יוכיח ר"ל שיוסף אהבה לכן יוכיח המין הג' נסיון כמ"ש (תהלים יא) י"י צדיק יבחן (שמות כ) לבעבור נסות י"י אתכם למען תהיה יראתו על פניכם ג' אלו סימנים נ"ח א"יש צ"דיק שהוא למפרע צא"ן וכן היה אבות העולם רועי צאן קדשים בת גלים גולים כדאיתא במדרש איכה בפתיח' ברתי' דאברהם שכל יסורין אלו היו מצד נסיון כמ"ש עתה ידעתי וגו' ברתי' דיצחק שהיו בעל יסורין עבור חטא שאהב את עשו ברתי' דיעקבשהיו יסורין של יסורי אהבה להטיב באחריתו ז"ש יעקב ליוסף כשראה ברוח הקודש (תהלים לד) שרבות רעות צדיק הן הן ארבע מיני מכירות שמכרוהו פסי"ם אלה תולדות יעקב יוסף שגם ליעקב אירע כן שהיו לו ארבע צרות סי' (שם קכא) ע"ל י"ד ימינך ע"שו ל"בן "יוסף ד"ינה זה שנאמר ומכולם יצילנו י"י ד' אתוון דשמא קדישא הציל לישראל מן ארבע גליות שגם ישראל גלו בראש גולים לד' גליות עבור ארבע אותיות דמתבדרו בד' גליות ז"ש ראה את שלום אחיך א"כ תראה את שלום צא"ן שג' דברים אלו יבואו עליהם לשלשתם לתכלית השלום ולהביאם לעולם הבא:
ג' גליות הם רזא דחר"ן ג"פ אלקים שממתיקין אותם ג"פ י"י הרי סוד של"ו ובס"א (איכה א) אויביה שלו וז"ס שלו שנפל במדבר ביקש יעקב לישב בשלוה קפץ עליו רוגזו של יוסף שהוא קליפה רביעאה והוא שטנו של עשו אלו ד' שנראה לדעתי הבור רק נחשים ועקרבים היו בו ולכן רק הם אתוון דקליפה בלי יסודא דקשיט באתוון דקר תהלים מט) אדם ביקר בל ילין שלא לן כבודו עמו כד חב בטפה קדמאה שהיא י' שפרח מן יקר דילי' ונשתיירו אתוון ק"ר (סם) ויקר פדיון נפשו הן (איוב כח) כל יקר ראתה עינו ובתיקוני' אשת פוטיפרע היא עקרב ארבע צרות של יוסף נגד ד' קליפות וכן ד' צרות של יעקב ע"ל י"ד ימינך ד' צרות דיליה נגד ד' לכן ארמי נגד בבל כי אז חזרו ישראל למטעתון לבבל עשו נגד מדי דינה נגד יון יוסף נגד אדום וכן ד' מלכיות נגד ד' קליפות יון קליפת נוגה דאינון קריבין למהמנותי' והנה הי' הצרות סדורות נגד ד' קליפות כמו שבד' גליות הם סדורות:
יעקב הי' בשעת מכירת יוסף ובן ק"ח שנה כמו שכתב רש"י פ' וישלח ע"פ ויגוע יצחק ונרמז בסוף ארבע תיבות וישב יעקב" בארץ" מגורי" אביו" ס"ת בגי' ק"ח שהוא בגי' גיהנ"ם כי סימן זה מסור לו שלא יראה פני גיהנם כשיהיה ילדיו חיים לכן נתגלגל הדבר שיקבלו עליהם גלות וישלחהו מעמק חברון מאותו עצה עמוקה הקבור בחברון לקבל ד' גליות יעקב בארץ "מגורי "אביו הן הן ארבע מלכיות בראש ולא גיהנם בס"ת ז"ש כי בן זקנים הוא לו מה שקבלו זקנים שלו על עצמן שעבוד גליות וסימן תהלים פא) כי ח"ק לישראל הוא כשהוא בן אזי משפט לאלקי יעקב שם שם ח"ק ומשפט וכן צ"א הי' יעקב כשנולד יוסף כי ב"ן זקני"ם הו"א לו ס"ת אמן לכו אמר לו הקדוש ברוך הוא באותו פרק שהי' בן צ"א צ"א מן בית לבן למשול על עשו (ישעיה ל) תזרם כמו דוה צ"א האמר לו ז"ש כאשר ילדה רחל את יוסף שלחני שהוא זיווג של תרין שמהן:
ואביו שמר את הדבר סוד י"י בחכמה יסד ארץ אבא יסד ברתא חכמה נקראת אב לכן אביו שמר את הדבר היא דבר ה' אשר הפוגם בה אתמר עליה (במדבר טו) כי דבר ה' בזה ועל העוסקים במקרא ובמשנה ובתלמוד הן הן (שמות כא) שארה כסותה ועונתה עליהם אתמר (תהלים קג) עושה דברו ממש גבורי כח כי צריכין גבורה גדולה ללימוד הגמרא כמ"ש בזוהר פ' בלק וגם ילידי הענק ראינו שם שא"א ללמוד בגמרא רק מי שהוא גבור ושם אחימן וגו' הן דרגין דפלפולא שית סטרין דאוריית' שתורה שבעל פה נחלקת על ווי עמודים נחלקת על ו' סטרין ו' סדרים ז"ש ואביו שמר את הדב"ר דייקא וכה"א אוירא דא"י מחכים השכינה שנקראת ארץ ישראל יניקתה מן אויר קדמון ומן החכמה עילאה ז"ס אוירא דארץ ישראל מחכים בא מן חכמה עליונה ולכן בא"י בסים אוירא ויב"א כאן נרמז סוד גלגול שני ישמעאל "בן "אלישע כה"ג שהיה גלגול יוסף וע"ש שאמרו לכו ונמכרנו לישמעאלים נתהפך שמו ישמעאל בן אלישע נתגלגל מיוסף שכן מיוס"ף בפ' רבתי בגי' תתקי"ו כמנין מיוס"ף יתוקן אביה "בן "ירבעם וכן י"ונה ב"ן א"מיתי שהוא בן יוסף:
ויבא שכמ"ה. "שלשה "כתות "מלאכי "השרת כי שלשה מלאכים נזדווגו לו כשדרז"ל כ"א עם שרייתי' הן הן שלשה אנשים נצבים ואותו שכם נתן לו אביו שהמרכבה היתה תמיד עמו (משלי י) ז"כר צדיק ל"ברכה הר"י בגי' תמי"ד כי ב"פ ברכה עולה תמי"ד ז"ס וימצאם בדת"ן שהוא סוד זכ"ר צדיק ל ברכה הרי בגי' תמיד והוא סוד שי"ן דל"ת יו"ד (שם צא) בצל שדי יתלונן ר"ל נעלם של שדי (שמואל א ב) רגלי חסידיו ישמור:
וענין ג' מלאכים אלו הם סוד מג"ן מצד שלשה תפלות שחרית פני ארי"ה מיכאל מנחה פני שור גבריאל ערבית פני נשר נוריאל לכן אמר יעקב מה נורא המקום הזה לקבל נוריאל שבא בתפלה ערבית ולפי שאין התפלות עולים רק דרך שומר השער חנוך לנער איך אעלה אל אבי והנער איננו אתי ברכתי תעלה לראש משביר צדיק כביר יוסף הצדיק לכן שכמ"ה בגי' יוס"ף הצדי"ק שדרך יוסף הצדיק עולה ברכות לראש צדיק. ויתנכלו אותו להמיתו ארז"ל שיסו בו את הכלבים קמאי אמרי לפי שהוציא את דבתם רעה וכל המספר לשון הרע ראוי להשליכו לכלבים ואני בכפרי כתבתי על שראו כלב רע עתיד לגדלו בתוך ביתו והוא ירבע"ם בגי' כל"ב ר"ע אבל ברזא דחכמתא מתרין גזרין דדינא דאינון שור ותמור אתמר בזוהר פ' בשלח ע"פ (ישעיה לב) אשריכם ישראל זורעי על כל מים משלחי רגל שור וחמור אילין תרין כתרי דסמאל דאחידן בהו עע"ז שור וחמור כד מזדוגא כחדא לא יכלו עלמא למיקם בהו מבין סטרי דלהון נפיק מתקיפותא דלהון כלב ודא חצופא מכולהו כו' ואתמר במדרש כשבא שכם בן חמור ליקח בת יעקב אמר יעקב אני שור ואתה חמור והתורה אמרה (דברים כב) לא תחרוש בשור וחמור יחדיו והנה גרמו ישראל במכ"י שירדו בין אינון חמורים ונמצא שחברו יחד שור וחמור מזווגא דלהון נפיק חציפותאכלב ז"ש שיסו בו את הכלבים שבזה גרמו חציפותא דכלב וכבר אמרתי רזא דא מבואר בפסוק תהלים קד) תשת חשך ויהי לילה בו תרמוש כל חיתו יער בו דייקא במלת חשך מבוארין תלת קטרין דמצראי דאינון ג' קלין של ג' משמורת דהוי, בלילה דנפקי מגיהנם ורזא דא לדעתי מבואר בענין תיבות שור וחמור דנפקי מן אותיות אמצעיות שלהם כלב שכן ו' מן שור מ"ו מן חמור הרי כלב ורזא דא (יהושע ב) שנים אנשים מרגלים חר"ש א' שהוא שור חמו"ר אשתיירו אתוון ו' מ"ו שהוא כל"ב וזה היה ענין נפלא שיצאו ישראל ממצרים בחצות לילה בעת משמורה שניה שכלבים צועקים (שמות יא) לא יחרץ כלב לשונו יעקב אמר (תהלים קכ) אויה לי כי גרתי "משך "משמורה "שניה "כלבים עם לבן גרתי ויהי לי "שור וחמו"ר ואינו מתיירא מן כלב דנפיק מבנייהו לכן אינו מתיירא מן עשו שהיה מחזיק באזני כלב:
וענין מכירת יוסף בשכם לתקן גלוי עריות כי צלולה היתה החביות ושם עכרו אותה הוצרכה להחזיר אותה למקומה לכן משלו למה"ד לעשרה שגנבו חביות א' החזירו חביות למקומה גם שכם בגי' ד"פ מ"לך מותר רצוצי של אותיות אל"ה מן אלקי"ם. גם ירידת יוסף למצרים להעלות ניצוצי טהרה שירדו לשם ז"ס ארד אל בני אבל שאולה כטעם (יונה ב) מבטן שאול שועתי שהצדיק מוציא מן שאול שהיא הקליפה ניצוצי טהרה בסוד (איוב כ) חיל בלע ויקיאנו שהקליפה בלע מן הקדושה ויקיאנו בצלמו של נבוכדנצר שהוציא דניאל בלעו מתוך פיו וכן עגל שהיה צועק אלה אלקיך ישראל ז"ש (שם) ומבטנו יורשנו אל שמוציאין מבטן רשעים הקדושה שנקראת אל ז"ס (תהלים קמט) רוממות אל בגרונם ר"ל בהבל פיהם בוקעין אויר קליפות ומתרוממים הקדושה שנקראת אל בכוונה גם בעובדא ז"ש וחרב פיפיות בידם ובזה לעשות נקמה בגוים וז"ש (שמואל א ב) י"י ממית הגוף ומחיה הניצוץ הטהור המובלע בקליפה מוריד הצדיק בשאול כדי להעלות עם הניצוץ למעלה הלוך ילך ובכה צירוף זה מן ו' צירופים מבואר בר"מ פ' ויקרא שהוא ביסוד ז"ש (תהלים קכו) נושא משך הזרע:
סמיכת פרשת יהודה ותמר למכירת יוסף כי שם נתברר רזא דיבום שהוא סוד הגלגל (איוב לד) אם ישים אליו לבו רוחו ונשמתו אליו שלו יאסף וכן מכירת יוסף גרמה גלגול הנפשות ולפי המדרשים שנתחלפו ז"ס הנה אחיכם רועים בשכ"ם נרמז סוד (ישעי' מג) נתתי כפרך: מצרים" כוש" ושב"א תחתיך ג' אלו נוטריקן שכ"ם למפרע שב"א כוש"ם מ"צרים שרמז ליוסף שיהיה תמורתם בג' אומות אלו ור"ח בן תרדיון שנחלף בליפוס שמלך ו' חדשים (רות ד) וזאת לפנים בישראל על הגאולה ועל התמורה ושלף איש נעלו ונתן בידו נרמז כאן סוד גאולת הנפשות של י' הרוגי מלכים שהיה בתמורה ונחלפו וכל זה גרמו בעטו דסנדלהון (עמוס ב) על מכרם בכסף צדיק ואביון בעבור מנעלים ושלף איש נע"לו בגי' יוס"ף שהיה ברזא דחנוך תופר מנעלים ועל כל תפירה א' ברוך שם כבוד מלכותו דא רזא דיחודא ז"ש יעקב ליוסף לכה ואשלחך אליהם וקשה לך הל"ל אבל רמז קא רמיז על יחוד כ"ה אתוון של שמע ז"ש לכ"ה ואשלחך אליהם ז"ש הלו"א אחיך רועים בשכ"ם יחודא תניינא "ברוך "שם "כבוד "מלכותו הלוא מלא בו' רזא דשמא ארבעתן ותרין שהוא מ"ב תיבות בפ' ראשונה של שמע בסוד (דברים ו) ודברת ב"ם בשבתך בבתיך ובלכתך בדרך ויעקב גילה ליוסף ספר יצירה כי בן זקנים הוא לו מה שלמד עמו אברהם זקנו בעל ספר יצירה כ"י ב"ן הוא י' ספירות כ"ב אותיות והם ל"ב נתיבות חכמה ונו"ן שערי בינה ע"ז מיוסד ספר יצירה ז"ש וישלחהו מעמק חברון סוד משנת עמקים שחיבר צדיק הקבור בחברון כמו שאברהם תשש כחו כשרדף עד דן על ענין עגל נחש עלי דרך גם כשהגיע אל מקום שכם תשש כחו שראה לירבעם ונתקלקלו תרין ירכין דקשוט כן יעקב צלע על ירכו תרין סטרין ועשו נקרא איש שדה ומתרגמינן נחש ירכן שהנחש יש לו כח בירך ז"ש והנה אנחנו מאלמי"ם אלמי"ם בתוך השדה לאיש שדה בתוך הקדושה ז"ש וישלחהו מעמק חברון מעצה עמוקה של אברהם הקבור בחברון כמו שהוא תשש כחו באלו המקומות בזה היה ג"כ מתעסקין אחיך בשכם. וזרקו אותו לנחשים כי (בראשי' מט) יהי דן נחש עלי דרך:
הנה בחלום הראשון ע"ד הפשט לפי שהשתחוו לפניו ג"פ פעם הראשון כשבאו עבור תבואה ואח"כ ובנימין עמהם ופעם שלישית כשבא אביהם עם כל ע' נפש נגד פעם ראשון אמר והנה אנחנו מאלמים נגד פעם שני שבא ג"כ בנימין אמר והנה קמה אלמתי וגם נצבה נגד פעם שלישי אמר והנה תסובנה. ע"ד הדרש אמר ג"פ והנה מרמז על ג' ענינים שמורה החלום על עגלי ירבעם והנה אנחנו מאלמים אלמים מפני עגלי ירבעם בתוך השדה ציון שדה תחרש כדברי ר' לוי במדרש גם כדברי ר' אחא במדרש סופכם להעלים דבריכם לפני ארא לומר חיה רעה אכלתהו ז"ש והנה קמה אלמתי מאן קאים ליה משתוקא דאמא גם מורה על אלומות תבואה כפשוטו במצרים שבאו לשבור אל יוסף ז"ש והנה תסובנה אלמותיכם ר"ל שכל תבואה שלכם נעשה סובין ונרקבת עבור זה שיבואו כלם וישתחוו ליוסף ז"ש ותשתחוון לאלמתי מזה הטעם נעשה סובין ע"ד הרמז נגד ג' כתות של מלאכים שנזדווגו לו בדרך ולפי שבעל החלומות הוא גבריאל כדאיתא בזוהר שהחלום א' מס' בנבואה ודרגא שש רזא (שם מו) כל הנפש הבאה לבית יעקב ששים ושש נרמז במלת והנ"ה ולכן פגעו בתחלה וימצאהו איש זה גבריאל וכן כ"י ב"ןזקני"ם הו"א ל"ו בגי' מלא"ך גבריא"ל ולפי שאלה תולדות יעקב שבא עתה בגלגולא תליתאי לתקן אד"הר יוסף שגם יוסף הוצרך לתקן כתונת פסים שלו על (שם ג) כתנות עור של אד"הר (שם לט) ויהי יוסף יפה תא"ר ת"יקון א"דם ר"אשון ובזה שהביא דבה לאביהן גרם קילקול ג' דברים, של אד"הר נגד שפיכות דם ויהי רועה את אחיו בצאן חשד אותם על אבר מן החי ששפכו דם בהמה ואכלו בלא שחיטה ובזה חטאו בצאן ועל ענין עון ע"ז היו מזלזלים על בני השפחות לקרוא אותן עבדים שאין עליהם עול מלכות שמים לכן (שמות כא) ורצע את אזנו במרצע כדאיתא בזוהר פ' משפטים שזה הטעם לפי שהעבד אין מקבל מלכות שמים יקבל ויפגום אוזן שלו ז"ש והוא נער את בני בלהה נשי אביו לאפוקי ממה שחשד אותן שהם זלזלו בשפחות ואינם נשי אביו ועל שחשדום שנותנים עיניהם בבנות ארץ ז"ש ויבא יוסף את דבתם רעה אל אביהם ר"ל שהוציא עליהם דיבה שרוצים ליקח בנות כנען שהם רעות בעיני אביהם נגד ב' אלו א' וישראל אהב את יוסף מכל אחיו לפי שהוא היה מדקדק במצות בן זקנים הוא לו מה שבאו זקנים אברהם ויצחק לתקן בפרצוף אדם בא הוא ותיקן לכן עשה לו כתונת פסים נגד כתנות עור של אד"הר שהוא תיקן אותם כמ"ש לעיל תוצא הארץ גלוסקאות וכלי מילת ר"ל שיהיה הכל מתוקן כדמעיקרא וכיון שראו השבטים שאותו אהב מכל אחיו בלי ספק מאמין לו אבינו שהם פיגמין בג' אלו א"כ הם פוגמין בג' קטרין נפש רוח נשמה לכן חלק החלום לג' חלקים נגד ג' חלקי הנפש כנגד זה באו ג' מלאכים הן הן ג' שרי פנים שראה אברהם ז"ש כי בן זקנים הוא לו מה שזכה אברהם זכה גם הוא לשלשה שרי פנים אלו ולכן אמר ג"פ והנה לקבל ג' שרי פנים כי כבר היה יוסף במדרגת שר העולם והוא נער בסוד (תהלים לז) נער הייתי וגם זקנתי פסוק זה שר העולם אמרו: