מגיד משנה על משנה תורה, הלכות שכנים· רבנו וידאל די טולוזא
פרק יד · הלכה ד
המוכר שוה ר' בק' וכו'. פשוט בגמ' שם:
לקח שוה ק' בר' וכו'. מפורש שם:
טען בן המצר וכו'. זה שכתב בנקיטת חפץ נראה שהוא מדמה אותה לטוען על המשכון שנשבע בנקיטת חפץ לפי שאינו טוען בגוף המשכון כמו שיתבאר פי"ג מהל' מלוה ולוה:
ואם היו שם עדים וכו' והרי הוא אינו יודע בודאי שלא לקח ממנו וכו'. נראה דעת הרב שאע"פ שאין נשבעין שבועת היסת על טענת שמא כמ"ש פרק ראשון מהלכות טוען ונטען כאן שהלוקח נטל ממנו יכול להשביעו על הספק וכ"ש שרגלים לדבר שאין אדם לוקח שוה ק' בר' ואפשר שעיקר הנוסחא והרי הוא אומר איני יודע בודאי ויש לעיין בספרים המדוייקים ואין מכל זה בגמרא כלום: