מגיד משנה על משנה תורה, הלכות שכנים· רבנו וידאל די טולוזא
פרק יד · הלכה א
הרוצה למכור שדהו והביא בן המצר שלו וכו'. זה פשוט ומתבאר מהדינים הבאים שהרי אפילו באומר אקנה אם אינו מביא מעות לאלתר או אינו אומר אלך ואביא והוא אמוד בהם בטל זכותו כ"ש כאן שאם אינו קונה שהורע כחו וזה פשוט:
אמר אטרח ואביא אין וכו'. זה מבואר שם:
הוציא בן המצר מעות וכו'. שם מבואר ועוד שם בגמרא (דף ק"ח) הני ציירי והני שרו ליכא משום דינא דבר מצרא ופירשו המפרשים ז"ל שאם הוציא בן המצר מעות צרורות ואומר למוכר שלא יתירם לשעה והלוקח נותן אותם מותרים בטל זכות בן המצר וכל זה בכלל דברי המחבר שאמר שאין קובעין זמן לבן המצר:
היה רוצה הלוקח לקנותה וכו'. בגמרא ארעא לבתי וארעא לזרעה יישוב עדיף ופירש המחבר אעפ"י שהרוצה אותה לזרעה הוא בן המצר וכן כתוב בעיטור ובהלכות ונראה שנוסח שלהם בגמרא ולית בה משום דינא דבר מצרא וכן פירש"י ז"ל ויש מי שפירש שאין אחד מהן בן המצר והראשון נכון: