מגיד משנה על משנה תורה, הלכות שכנים· רבנו וידאל די טולוזא
פרק ב · הלכה ז
בית סתום יש לו ארבע אמות וכו'. ברייתא שם ופירש"י ז"ל שהיה לו פתח לחצר וסתמו ויש לו ארבע אמות בחלוקת החצר אם באו לחלוק כאילו הוא פתוח:
פרץ את פצימיו וכו'. באותה ברייתא ופירוש שסלק המזוזות והמשקוף כשסתמו והטעם דכל שפרץ פצימיו מחשבתו ניכרת מתוך מעשיו שהוא מסלק עצמו ומפקיר זכותו בחצר לשכניו שאלמלא כן היה סותם בלא פריצת פצימין: