אור ברסלב

מגיד משנה על משנה תורה, הלכות שכנים· רבנו וידאל די טולוזא

פרק א · הלכה ב

הלכה א

אחד מן השותפין וכו'. דין זה מחלוקת בגמרא (דף י"ב) וכך נפסקה הלכה שיש דין גוד או איגוד במה שאין בו דין חלוקה ויש שהיו סוברין לומר שאין אומרים כן אלא בשומת ב"ד אבל לא ביתר מכן והעיקר כדברי רבינו שכל אחד יכול לקצוב הדמים לרצונו ולומר לחבירו או קנה כשיעור זה או מכור הן חסר הן יתר משומת ב"ד:

וכופין את הנתבע כו' אבל אם אין התובע וכו'. נתבאר בהלכות שהכל תלוי בתובע ואפילו היה חבירו עני ואין ידו משגת וכן הסכימו האחרונים ז"ל:

לפיכך שני אחין אחד עני ואחד עשיר שהניח להם אביהם וכו'. ברייתא שם בזה הלשון אם עשאן לשכר השכר לאמצע ופירש המחבר כל זמן שירצו לעמוד בשותפות אבל אם רצה אחד מהן לומר גוד או איגוד שומעין לו אע"פ שהדבר עומד לשכר וכן דעת הרשב"א ז"ל וכן כתב הרב אבן מיגש אלא שאמר והדבר צ"ע. ופירוש עשאן לשכר שהן גדולים וראויין להשכירן עשאן לעצמו קטנים וראויין לעצמו ואורחא דמילתא נקט לא שתהא כוונת האב מעלה ומוריד בזה כך פירשו ז"ל. ועוד כתבו שלא אמרו השכר לאמצע ואם הם ראויין לחמשה אין העשיר יכול לומר לעני השכירם לעשרה ואני אשתמש בחציו אלא במרחץ ובית הבד שאין אדם מוצא מי שישכור אותן לחצאין אבל בטרקלין אע"פ שהיה האב משכירן יכול לומר העשיר עכשיו אני צריך לדור ואם אתה רוצה להשכיר השכר למי שידור עמי ע"כ לשון הרשב"א ז"ל בשם הרב ר' יונה ז"ל:

ואין העני כופה את העשיר וכו'. נתבאר שם בגמרא:

אמר כל אחד מהם איני קונה וכו'. זה פשוט וכ"כ רבו ז"ל:

אמר כל אחד מהם איני מוכר אלא וכו' אם היה המקום עשוי לשכר כו'. כבר נתבאר זה למעלה דכל שהן שותפין משכירין אותו מקום והשכר לאמצע:

ואם אינו עשוי לשכר וכו'. בגמרא מאן דלית ליה דינא דגוד או איגוד יש לו דין חלוקה בזמנים. וכתב הרב אבן מיגש ז"ל אע"פ שהלכה כדברי האומר דין גוד או איגוד בזמן שאין אחד מן השותפין אומרין כן יש לנו דין חלוקה בזמנים. ומ"מ הכל לפי מה שהוא דבר שאם היה בית וכיוצא בו אין חולקין אלא משנה לשנה שאין לטרוח בפחות מכאן וכ"כ הרשב"א ז"ל שאין חלוקת הדירה בפחות משנה לשנה:

ואם מרחץ היא וכו' שהרי אומר לו בכל יום אני רוצה להשתמש בה. אף זה כתב רבו ז"ל והוא האריך בטעם זה וראיה מן הברייתא דמרחץ הנזכרת למעלה בעני ועשיר שאין שם חלוקת ימים כיון שיכולין להשתמש בו כאחד. ומ"מ כתב הרב אבן מיגש ז"ל שאם הוא דבר שאין יכולין להשתמש בו כאחד חולקין אותו בימים ולא נזכר זה בדברי המחבר. ובהשגות בדין החצר שחולקין משנה לשנה כתוב שם א"א כמה זה הדין רחוק מדעתי ולמה יכריח את חבירו לפנות שנה בשנה ויאמר לו מאחר שאין אתה רוצה למכור וגם אני איני רוצה למכור או תסבול היזק ראיה או וכו'. והן הן דברי טעם בלא ראיה. ואיני יודע מה יאמר הרב ז"ל אם היה בית אחד ואין בו דין חלוקה כיצד ישתמשו שניהם בו והלא הבית עשוי לדירת איש ואשתו ועוד אם אין הבית מכילה אותם מה תהא עליהם. וא"ת יאמר האחד נחלוק והלא המשנה אמרה אין חולקין עד שיהא בו דין חלוקה הא למדת שבזמן שאין אחד מהם אומר גוד או איגוד והוא דבר שאין יכולין להשתמש בו שניהן ביחד ואין שניהם מסכימין למכור או לחלוק שאין להם דרך אחר אלא חלוקת הזמנים וכופין זה את זה בכך כדברי המפרשים המחבר ורבו ז"ל:

תוכן העניינים

מגיד משנה על משנה תורה, הלכות שכנים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה