אור ברסלב

מגיד משנה על משנה תורה, הלכות שכירות· רבנו וידאל די טולוזא

פרק יב · הלכה ה

הלכה ד

הבודל בתמרים ובגרוגרות. ברייתא שם ופירש"י ז"ל שמדובקות זו בזו ומבדילן במגריפה עכ"ל:

והעושה בחטים וכו' שעדיין לא נגמר מלאכתן לחלה. ובהשגות א"א טעה הוא וכל האומרים כן וכו'. ובגמרא הביאו ברייתא שאמרה מה דייש מיוחד שלא נגמרה מלאכתו למעשר וכו' יצא הבודל בתמרים ובגרוגרות שנגמרה מלאכתו למעשר תניא אידך דייש מה דייש מיוחד דבר שלא נגמר מלאכתו לחלה וכו' יצא הלש והמקטף והאופה שנגמרה מלאכתו לחלה והקשו [ותיפוק ליה משום מעשר] והיתה המסקנא כרוך ותני דייש מה דייש מיוחד שלא נגמרה מלאכתו למעשר ולחלה ופועל אוכל בו אף כל שלא נגמרה מלאכתו למעשר ולחלה ופועל אוכל בו [יצא הבודל בתמרים ובגרוגרות והלש והמקטף והאופה שנגמר מלאכתן למעשר ולחלה ואין פועל אוכל בו] עכ"ל הגמרא ופירש רש"י ז"ל כרוך ותני שאילו תננהי חדא חדא משמע טפי דדוקא קאמר משהגיעו לעונת המעשר אינו אוכל אף על פי שלא נתחייבו עדיין בחלה אלא כיון דמערבי להו משמע דהראוי למעשרות ולא לחלה כגון פירות האילן משהגיעו לעונת המעשרות אינו אוכל אבל הראוי לחלה כגון תבואה אוכל עד שהגיע לחיוב חלה יצא המקטף שנגמרה מלאכתו למאוחר שבו. זהו תורף פירושו והוא כדברי רבינו והר"א ז"ל סובר דחלה שלא בדוקא הוזכרה כאן אלא בשיטפא דלישנא דמשנגמרה מלאכתו למעשר בכל דבר אין פועל אוכל בו ודברי רבינו ורש"י עיקר שאם כדברי הר"א לא היה לו להזכיר חלה כלל ועוד דנקט בתבואה מלאכה שנגמרה לחלה ולא נקט בורר בחטים דומיא דבודל בתמרים:

ואין הפועל וכו'. כבר נתבאר זה והכוונה דבר שאין בו חלה משנגמרה למעשר ושיש בו חלה עד שנגמרה לחלה:

נתפרסו עגוליו וכו'. משנה שם (דף צ"ג) ופירוש ואם לא הודיען לא ששכרן סתם לעשות לו מלאכה דבכי ה"ג אמאי מעשר ומאכילן אלא כגון שאמר לו תחלה השתכר לדרוס בעיגולין סבורין שזו היא תחילתן דריסתן ועדיין לא נגמרה מלאכתן ואם לא יאכלו יהיה מקח טעות לפיכך מעשר ומאכילן וכן פירש רש"י ז"ל ומוכרח הוא בסוגיית הגמרא:

אין הפועלין אוכלין בשל הקדש. מפורש שם בברייתא (דף פ"ט):

תוכן העניינים

מגיד משנה על משנה תורה, הלכות שכירות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה