מגיד משנה על משנה תורה, הלכות שכירות· רבנו וידאל די טולוזא
פרק יב · הלכה ג
המבטל מלאכתו וכו' מפי השמועה למדו כל זמן וכו'. בהשגות א"א דברים הללו אין להם שורש וכו' והרמב"ן פירש הברייתא שאין הכוונה אלא להוציא עודר ומקשקש או מנכש בעשבים שאינן עושין בגמר מלאכה שאינן אוכלין כמו שנתבאר בגמרא וכתב על דברי רבינו וכמדומה לי שטעה בפירוש ברייתא זו שבספרי ורש"י ז"ל פירש המשנה שהבאתי למעלה כך וכולן לא אמרו שיאכל אלא בשעה שהוא עסוק במלאכה ולא שישב ויאכל לומר הרי מנעתי את עצמי עד כאן ולא בטלתי עכשיו אשב לי ע"כ לשונו וקרובין דבריו לדברי רבינו:
וכן פועל וכו'. זה פשוט בכתוב ופיטור המלקות במה שהוא חייב בתשלומין הוא בפרק אלו הן הלוקין: