מגיד משנה על משנה תורה, הלכות שכירות· רבנו וידאל די טולוזא
פרק יא · הלכה ד
האומר לשלוחו צא ושכור וכו'. ברייתא (דף קי"א) וסוגיא מפורשת בגמ':
ואם לא אמר להם וכו'. גם זה מבואר בסוגיא שם והטעם שכל שלא אמר שכרן עליו הוא כמו שנתבאר שם:
אין השוכר עובר וכו'. משנה שם (דף קי"ב):
או שתבעו ולא היה לו. ברייתא שם ופירשו שלא היו לו מעות בעין שהוא חייב לתת לו כמבואר למעלה פרק תשיעי:
או שהמחהו אצל וכו'. במשנה: