אור ברסלב

מגיד משנה על משנה תורה, הלכות שכירות· רבנו וידאל די טולוזא

פרק ו · הלכה ז

הלכה ו

המשכיר בית לחבירו סתם וכו'. ופירוש סתם כגון ששכרו בכך וכך לחדש ולא פירש לכמה חדשים. ולשון הגמרא בביאור המשנה כך הוא הכי קאמר המשכיר בית לחבירו סתם אינו יכול להוציאו בימות הגשמים מן החג ועד הפסח אא"כ הודיעו בימות החמה ל' יום מעיקרא ופירש"י ז"ל וממילא שמעינן אם כלו לו ימי שכירותו דבימות החמה אין יכול להוציאו עד ל' יום משהודיעו וזה דעת רבינו והרמב"ן ז"ל. אבל הרשב"א ז"ל כתב והראב"ד ז"ל אמר דבימות החמה יכול להוציאו מיד בסוף החדש אע"פ שלא הודיעו מתחלה משום דשכיחי בתי ונ"ל כדבריו עיקר כל שהוא קודם חצי אלול דשכיחי בתי אבל מט"ו אלול ואילך לא דהיינו טעמא דימות הגשמים שכולן מקדימין ושוכרין שלשים יום קודם החג לצורך ימות הגשמים:

במה דברים אמורים בימות החמה אבל בימות הגשמים וכו'. כבר נתבאר זה:

קבע לו שלשים יום לפני החג וכו'. מימרא דרב אסי שם ובהלכות:

במה דברים אמורים בעיירות אבל בכרכים וכו'. במשנה שם. וכן בחנות בין בכרכים וכו'. במשנה ובחנויות אחד עיירות ואחד כרכים שנים עשר חדש רבן שמעון בן גמליאל אומר של נחתומין ושל צבעים שלש שנים ורבינו לא פסק כרבן שמעון בן גמליאל וכן כתוב בעיטור זה לשונו וכתב בעל הלכות דליתא לדרשב"ג בחנות ע"כ. אבל בהלכות היא. וגם כן כתב הרי"ף ז"ל הברייתא שהיא נתינת טעם לדברי רשב"ג תנא מפני שהיקפו מרובה פירש"י וטעם הכרכין שהוא מקום שווקים והכל נמשכין שם והבתים אינן מצויין לשכור. ובחנויות שהחנווני מקיף הקפה למכיריו ושוהין מלשלם לו ימים רבים וכשמביאין לו מעותיו באין על פתח שהקיפו שם ואם הלך למקום אחר אינן יודעין אנה ימצאוהו עכ"ל רש"י ז"ל:

תוכן העניינים

מגיד משנה על משנה תורה, הלכות שכירות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה