מגיד משנה על משנה תורה, הלכות שכירות· רבנו וידאל די טולוזא
פרק ה · הלכה ד
השוכר את הספינה ופרקה בחצי הדרך נותן לו שכר כל הדרך וכו'. זה מבואר בסוגיית הגמרא אי דלא משכח לאוגורי כוליה אגריה בעי למיתב ליה ופירשו ז"ל ואינו מנכה לו כלום שכיון שספינה קיימת יכול לומר לו אנא הא קאימנא ואינו דומה לספינה סתם ויין זה וטבעה ספינה שמנכה לו לפי שלשם אין הספינה קיימת:
ואם מצא השוכר מי שישכיר אותה וכו' ויש לו תרעומת. בהשגות א"א [לפי הגמ'] בזה טענת ממון יש לו עליו ע"כ. וכן הוא האמת שחייב לו רפסתא דספינתא פירוש דריסת הרגל כי כשפורק זה ומוציא סחורתו ונכנס אחר ומכניס בה משאו מרעי ליה לספינתא ומפסדי לה והוא ממון גמור ומבואר זה בגמרא ובהלכות:
וכן אם מכר וכו'. זה מבואר בגמרא ובפירוש ההלכות: