אור ברסלב

מגיד משנה על משנה תורה, הלכות שכירות· רבנו וידאל די טולוזא

פרק ה · הלכה ב

הלכה א

מתה הבהמה או נשברה וכו'. פירש רבינו המשנה שאמרה מתה או נשברה חייב להעמיד לו חמור שהיא בין ברכיבה בין במשא בשוכר חמור סתם ופירש הוא ז"ל חייב להעמיד לו חמור ואם לא העמיד הרי נבלת חמור זה שמסר לו ועורו משועבדין לזה אבל אם אינן מספיקין הנבילה והעור אין מכריחין את המשכיר לשכור לו מנכסיו דבמה נתחייב לו זה עולה מכלל דבריו ז"ל. וכמה סברות נאמרו בזה הר"א ז"ל פירש חייב להעמיד לו מנכסיו ופירשה בשקנו מידו. ויש מי שפירש חייב להעמיד לו חמור אם רוצה שכר וקמשמע לן שאם אינו מעמיד חמור אינו חייב ליתן לו שכר כלל אפילו ממה שעשה והרשב"א ז"ל פירש חייב להעמיד לו מנכסיו ובלא קניין וכתב אע"פ שאילו חזר בו קודם מסירה אינו עומד אלא למי שפרע אחר שמסר לו חמור אחר כבר נתקיים מעשה ביניהם במסירתו של זה ומיהו כיון דאמר ליה חמור סתם ומסר לו זה הרי זה כאילו נשתעבד בכך מחמת אחריות להעמיד חמור אחר וכדרך שהוא משעבד לו הנבילה בחמור זה כך משעבד עצמו בחמור סתם באחריות כל נכסיו ע"כ. ועוד האריך וכן פירש רבינו יהונתן ז"ל וכן נראה דעת ההלכות:

אמר לו חמור זה אני שוכר לך אם שכרה לרכוב וכו': שכרה למשא הואיל ואמר לו חמור זה וכו'. בהשגות א"א אין לזה שרש וענף וכו'. ובאמת אי אפשר ליישב סברת רבינו לפי גירסת ספרי (ובגמרא דפוס אמשטרדם כתוב בפירוש השוכר את החמור לרכוב עליה) הגמרא שלנו שכתוב בהן השוכר את החמור ומתה לו בחצי הדרך ואין שם לרכוב בפירוש וכיון שכן אם איתא שיש חילוק בין רכיבה למשאוי כי אקשינן היכי דאמי אי דאמר ליה חמור זה אם יש בדמיה ליקח יקח לוקמה בששכרה למשא וצ"ע. ודין הרכיבה מבואר בגמרא ובהלכות:

תוכן העניינים

מגיד משנה על משנה תורה, הלכות שכירות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה