מגיד משנה על משנה תורה, הלכות שחיטה· רבנו וידאל די טולוזא
פרק ו · הלכה ט
היתה מחט קטנה וכו'. שם וה"מ באלימתא אבל קטינתא ל"ש קופא לבר ול"ש קופא לגאו נקובי נקיב ואתאי. ויש מי שכתב דהשתא לא ידעינן הי אלימתא והי קטינתא ובכולהו טרפינן ואין כן דעת רבינו ומיהו אפילו לדעת האוסרין כל מיני מחטין אם היתה המחט מאלה המחטים שהנשים נותנות בראשיהן שיש בקצה האחד ראש עגול לדעת כ"ע דיינינן ליה כאלימתא: ואם נמצאת בסמפון וכו'. שם (מ"ט.) ההוא מחטא דאשתכח בסמפונא רבה דכבדא הונא מר בריה דרב אידי טריף רב אדא בר מניומי מכשר אתו שיילוה לרבינא א"ל שקולו גלימא דטרופאי ונמצא דבסמפונא רבה דכבדא ל"ש קופא לבר או לגאו כשרה:
ובשר כבד וכו'. שם (דף מ"ח.) התליע כבד שלה זה היה מעשה ועלו עליה בני עסיא ג' רגלים ליבנה רגל ג' התירוה להם ול"ש התליעה כולה או מקצתה: