מגיד משנה על משנה תורה, הלכות שופר וסוכה ולולב· רבנו וידאל די טולוזא
פרק ד · הלכה טז
דפני סוכה כשרים מן הכל שאין אנו וכו'. פרק הישן (סוכה דף כ"ג) ת״ר עשאה לבהמה דופן לסוכה ר״מ פוסל ור' יהודה מכשיר וקי״ל כר״י:
ועושה אדם את חברו דופן ביום טוב כדי וכו'. זה מבואר בעירובין פ' מי שהוציאוהו (עירובין דף מ"ד) ברייתות ואוקימתות שם והכל מבואר שם חוץ ממה שכתב רבינו ז״ל שאם עשאו לדעת שמותר בשאר ימי החג שאין זה מבואר שם אבל מוכרח הוא ממה שאסרו כן ביו״ט ואם האדם אינו נעשה מחיצה לדעת ואין מחיצתו מועלת כל שהוא לדעת לא הוה נאסר ביו״ט ומוכרח הוא שם. ובהשגות בכאן דברים לא הוצרכו ליכתב שכך כתוב שם אבל אם עשאו לדעת אסור ביו״ט. א״א דוקא דופן שלישית אבל דופן רביעית מותר ושלא לדעת אפילו דופן שלישית מותר והאריך בטעם זה ודברים פשוטים הם ומבוארים בדברי רבינו ז״ל שדבריו במחיצת האדם הם בדופן שלישי שהוא צריך להכשר הסוכה שהרי כתב כדי שיאכל וישתה בסוכה כשרה שחברו דופן לה ואם כשיש לה שלש דפנות והאדם בדופן ד' כבר היא כשרה בלא דופן האדם וג״כ פשוט שדופן רביעי כיון שאינו צריך להכשר הסוכה יכול האדם לעמוד שם דלא גרע מכלים שכל מחיצה שאינה מתרת מותר לעשותה ביום טוב או בשבת ומבואר כל זה בדברי רבינו ז״ל: