מגיד משנה על משנה תורה, הלכות שבת· רבנו וידאל די טולוזא
פרק כט · הלכה א
(א-ג) מצות עשה מן התורה וכו'. מדברי רבינו נראה בביאור שהוא סובר שההבדלה ג״כ דבר תורה והכל בכלל זכור. וראיתי המפרשים ז״ל חלוקים בזה יש סוברים כדברי רבינו ואע״ג דבגמרא פ' ערבי פסחים (פסחים דף ק"ו) אין שם אלא זכרהו על היין בכניסתו אין לי אלא בלילה וכו' מ״מ ילפינן ליה מדכתיב ולהבדיל כמ״ש פרק ידיעות הטומאה (שבועות י"ח:) ולשון מכילתא זכור את יום השבת קדשהו בברכה ובביאור אמר זכרהו על היין ואמרו גם כן קדשהו בכניסתו וקדשהו ביציאתו. וי״א שההבדלה אינה אלא מד״ס אבל הקידוש הוא דבר תורה. ודע שלדברי הכל אחד אנשים ואחד נשים חייבין הם בקידוש היום ומימרא מפורשת היא נשים חייבות בקידוש היום דבר תורה. ונפקא לן מזכור ושמור והבדלה נמי אם היא דבר תורה נפקא לן חיובא דנשים מהתם ואם היא מדבריהם דומיא דקידוש תקנוה ורבינו ז״ל סתם כאן וכיון שלא הזכיר בהן פטור מכלל שהן חייבות ופרק י״ב מהלכות עבודת כוכבים ומזלות וחקותיהם כתב רבינו וכל מצות עשה שהיא מזמן לזמן ואינה תדירה נשים פטורות חוץ מקידוש היום ואכילת מצה בלילי פסחים ואכילת פסח והקהל ושמחה שאף הנשים חייבות ע״כ. ונסח הקידוש ידוע הוא. ונוסח ההבדלה נחלקו בו שם פ' ערבי פסחים (פסחים דף ק"ג ק"ד) והעלו בגמרא כדברי רבינו. וזה מוסכם: