אור ברסלב

מגיד משנה על משנה תורה, הלכות שבת· רבנו וידאל די טולוזא

פרק כח · הלכה יא

הלכה י

אין מודדין וכו'. משנה שם (דף נ"ז נ"ח) כלשון רבינו. ובגמרא תנא לא פחות מפני שמרבה ולא יתר מפני שממעיט. ופירש"י ז"ל כשהחבל קצר יכול למתחו ומאריך המדה וכשהוא ארוך כבדו מכפילו באמצעיתו ונקצר עכ"ל:

ובחבל של פשתן וכו'. בגמרא (דף נ"ח) תני רב יוסף ג' חבלים הם וכו' של פשתן למדידה ונפסקה כן בהלכות:

הגיע לגיא אם היה רחבו וכו'. משנה וברייתא שם (דף נ"ז נ"ח) הגיע לגיא אם יכול להבליעו בחבל של חמשים אמה מבליעו ואם לאו הולך למקום שיכול להבליעו ומבליעו וצופה וחוזר למדתו אם היה גיא מעוקם מקדר ועולה מקדר ויורד הגיע לכותל אין אומרים יקוב את הכותל אלא אומדו והולך לו והקשו והא אנן תנן מבליעו וחוזר למדתו וגרסת הגאונים והא תניא מודד מדידה יפה. והיא גרסת רבינו. ותירצו התם דניחא תשמישתיה הכא לא ניחא תשמישתיה א"ר יהודה אמר שמואל לא שנו אלא שאין חוט המשקולת יורד כנגדו אבל חוט המשקולת יורד כנגדו מודדו מדידה יפה. וכמה עומקו של גיא א"ר יוסף אלפים והקשה אביי מדתניא עמוק מאה ורחב נ' מבליעו ואם לאו אין מבליעו. ותירצו רב יוסף דאמר כאחרים דתניא אחרים אומרים אפי' עמוק אלפים ורחב נ' מבליעו א"ד א"ר יוסף אפי' יתר מאלפים כמאן דלא כרבנן ולא כאחרים התם שאין חוט המשקולת יורד כנגדו הכא בשחוט המשקולת יורד כנגדו ושאלו כי חוט המשקולת יורד כנגדו עד כמה אמר אבימי ארבעה וכן תני רמי בר יחזקאל ארבעה. כן מצאתיה בהלכות ובספר העתים ובקצת ספרים ארבע (אמות). עוד שם במשנה (ד' נ"ז:). הגיע להר מבליעו וחוזר למדתו ובלבד שלא יצא חוץ לתחום. ובגמרא (דף נ"ח:) אמר רבא לא שנו אלא בהר המתלקט עשרה מתוך ארבע אבל בהר המתלקט עשרה מתוך חמש מודדו מדידה יפה רב הונא בריה דרב נתן מתני לה לקולא אמר רבא לא שנו אלא בהר המתלקט עשרה מתוך חמש אבל הר המתלקט עשרה מתוך ארבע אומדו והולך לו. והלכתא כרב הונא בריה דרב נתן. פיסקא ובלבד שלא יצא חוץ לתחום. מ"ט א"ר כהנא גזרה שמא יאמרו מדת תחומין באה לכאן. עוד במשנה אם אינו יכול להבליעו בזו אר"מ שמעתי שמקדרין בהרים. ובגמ' כיצד מקדר תנא תחתון כנגד לבו ועליון כנגד מרגלותיו. אמר אביי נקטינן אין מודדין אלא בחבל של ד' אמות ע"כ לשון הגמרא. ופירושה הנראה מדברי רבינו זהו ואכתבנו על סדר הדינין שכתב. הגיע לגיא וכו' זו היא ברייתא. ומ"ש והוא שיהיה פחות מד' אלפים כתב הרשב"א ז"ל שלמד כן מדין עיר העשויה כקשת. ומפני שלא ראיתי בדברי רבינו זכר כלל למה שאמרו בגמרא וכי חוט המשקולת יורד כנגדו עד כמה אמר אבימי ד'. אני סבור שרבינו מפרש ד' אלפים ועד כמה עומקו של גיא היתה השאלה ומפני שהזכירו בסמוך יתר מאלפים לא הוצרך לפרש ד' אלפים ויש בזה פירוש אחר ואם לא היתה כן כונת רבינו יש לתמוה למה לא כתב הא דאבימי:

תוכן העניינים

מגיד משנה על משנה תורה, הלכות שבת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה