מגיד משנה על משנה תורה, הלכות שבת· רבנו וידאל די טולוזא
פרק יד · הלכה יח
נעץ קנה ברה"ר וכו'. בהזורק (שם ק"א) תניא ר' יוסי בר' יהודה אומר נעץ קנה ברה"ר ובראשו טרסקל וזרק ונח על גביו חייב. ותני עלה וחכמים פוטרין. ופי' בין זרק מרה"ר לתוכו בין זרק מרה"י פטור. והטעם לפי שזה אפי' גבוה הקנה י' והטרסקל רחב ד' אינו כרה"י אלא אמרי' גוד אחית מחיצתא במחיצה שהגדיים בוקעין בה וכן מבואר שם. ועל מ"ש רבינו שאין רה"ר תופסת אלא עד י', כתוב בהשגות א"א אפי' עד י' בזה פטור דרה"י לא הוי דלא אמרינן גוד אחית מחיצתא דהויא לה מחיצה שהגדיים בוקעין בה ורה"ר נמי לא הוי אלא כרמלית הוי דאין ראוי לכתף עליו ע"כ. ואני אומר שלא נתכוין רבינו לחלק בדין בין אם הטרסקל תוך י' או למעלה שא"כ היה לו לכתוב נעץ קנה גבוה יותר מעשרה. אלא נתינת טעם כתב למה אין דין קנה זה כשהוא ברה"ר כרה"ר כמו שהוא כרה"י בהיותו שם כנזכר למעלה ואמר שאין אויר רה"ר עולה עד לרקיע אלא עד י' וכיון שאין האויר תופס אלא עד י' בדין הוא שכל דבר גבוה יתר מג' יחלוק בו רשות בין תוך י' בין למעלה מעשרה. וכבר הזכיר רבינו דין זה בבאור הכרמלית ומקום פטור כנ"ל:
הזורק ד"א ברה"ר. משנה (שם דף ק':) הזורק ד"א בכותל למעלה מעשרה טפחים כזורק באויר למטה מעשרה טפחים כזורק בארץ. והזורק בארץ ד"א חייב. ובגמרא והא לא נח א"ר יוחנן בדבילה שמינה שנו ע"כ. ופי' ודוקא בדבילה שמינה שכיון שהוא תוך י' על פני הכותל חייב אבל אם נחה בחור שבר"ה כ"ש פטור שחורי רה"ר אינן כר"ה כמבואר למעלה:
זרק למעלה מעשרה ונח בחור כל שהוא פטור וכו'. ברייתא שם זרק למעלה מעשרה והלכה ונחה בחור כל שהוא ר"מ מחייב וחכמים פוטרין ומפרש התם דטעמא דר"מ משום דס"ל חוקקין להשלים והרי חור זה כאילו רחב ד' ודינו כדין רה"י והזורק מרה"ר לתוכו חייב וחכמים לית להו חוקקין ולפיכך פטור: