מגיד משנה על משנה תורה, הלכות שביתת יום טוב· רבנו וידאל די טולוזא
פרק ה · הלכה ד
אין מוליכין את הסולם וכו'. פ"ק (דף ט') ב"ש אומרים אין מוליכין את הסולם משובך לשובך אבל מטהו מחלון לחלון וב"ה מתירין ובגמ' שתי לשונות איכא דאמרי אמר רב חנן בר אמי מחלוקת ברה"י דב"ש אית להו דרב יהודה אמר רב דאמר כל שאסרו חכמים מפני מראית העין אפילו בחדרי חדרים אסור וב"ה לית להו דר"י אמר רב אבל ברה"ר דברי הכל אסור פי' שמא יאמרו להטיח גגו הוא צריך. והקשו לימא רב יהודה דאמר כב"ש ותירצו תנאי היא דתניא שוטחן בחמה אבל לא נגד העם ור"א ור"ש אוסרין. ונ"ל פירוש הסוגיא לדעת רבינו דר"ח בר אמי סבר דפלוגתייהו דב"ש וב"ה תליא בהא דרב דכל מקום שאסרו חכמים מפני מראית העין אפילו בחדרי חדרים אסור ואקשי א"כ לרב תיקשי ליה מב"ה והיכי שביק ב"ה ועבד כב"ש ותירצו תנאי היא כלומר מה שהעמיד ר"ח בר אמי מחלוקתן בכך הוא כת"ק דשוטחן דס"ל שמה שאסרו חכמים מפני מראית העין לא אסרו בסתר אלא במקום רואים. ורב לא מוקים פלוגתייהו דב"ש וב"ה בהכי אלא דברי הכל בעלמא סבירא להו דאסור אפילו בסתר והכי סברי ר' אליעזר ור"ש דאי לא הוו מיפלגי אדב"ה. ומיהו אוקמתיה דר"ח דכי פליגי ברה"י פליגי כדקאי קאי ולא תקשי לרב דמשום שמחת יו"ט התירו כאן. זה דעת רבינו. וי"מ תנאי היא ורב דאמר כר"א ור"ש ואינהו מוקמי פלוגתייהו דב"ש וב"ה בין ברה"י בין ברה"ר דב"ה לא גזרי וסברי שובכו מוכיח עליו וב"ש גזרי ארה"ר שמא יאמרו להטיח גגו הוא צריך. ומתוך כך הם אוסרים אפילו ברה"י משום דכל האסור מפני מראית העין אסור וכו'. ולזה הפירוש כיון דקי"ל כרב ואיהו דאמר כר"א ור"ש ונמצא דב"ה אפילו ברה"ר שרו וקי"ל כב"ה וזה דעת הר"א ז"ל בהשגות ולזה הסכים הרשב"א ז"ל ומה שנ"ל להעמיד דברי רבינו כתבתי. וכתב רבינו סולם של שובך לפי שסולם של עלייה אסור אפילו להטותו מחלון לחלון וכן נזכר בגמרא. ולא הוצרך רבינו לבאר זה בביאור לפי שכבר כתב פרק כ"ו מהלכות שבת שסולם של עליה אסור בטלטול ונתבאר פרק ראשון מהלכות אלו שכל מה שאסור בשבת אסור ביו"ט חוץ ממה שנזכר בהלכות אלו: