מגיד משנה על משנה תורה, הלכות שאלה ופיקדון· רבנו וידאל די טולוזא
פרק ה · הלכה ד
שנים שהפקידו אצל אחד וכו'. מבואר פרק המפקיד (בבא מציעא דף ל"ז) במשנה בסוגיית הגמרא ובהלכות.
ומה שכתב ישבע כל אחד מהם. אף על פי שהם טוענין כל אחד מאתים והוא אומר לכל אחד מנה ודאי יש לך בידי והמנה האחר איני יודע ונתבאר פרק רביעי מהלכות טוען ונטען שהאומר לחבירו מנה לי בידך והלה משיבו חמשים אני יודע ודאי שיש לך בידי וחמשים איני יודע משלם מנה בלא שבועה כאן י"ל שכיון שהדבר ידוע שלא הפקידו לו בין שניהם אלא שלוש מאות והוא מודה בהן ומחמת פשיעתו הדבר ברור שהוא מפסיד מנה שלא כדין בדין הוא שישבעו הנוטלין כך כתב הרשב"א ז"ל. ועוד שדין זה אפילו באומר לכל אחד הא לך מנה הוא ואין זה מודה מקצת כמו שנתבאר פרק ראשון מהלכות טוען ונטען וכתבו ז"ל ואי אינהו לא תבעי ליה כל חד בברי ובא לצאת ידי שמים חייב אבל בדיני אדם פטור ומוכרח שם:
לפיכך אם הביאו לו השנים וכו'. גם זה שם ופירוש וכל כיוצא בזה אפילו בא לצאת ידי שמים פטור:
וכן אם הפקידו אצלו שני כלים וכו'. גם זה שם:
וכן מי שתבעוהו וכו'. גם זה שם וכבר כתבתי דדוקא תבעוהו אבל לא תבעוהו אינו חייב אלא בבא לצאת ידי שמים:
וכן שנים שהפקידו שתי וכו'. גם זה נתבאר שם ועיקרו בבכורות (דף י"ח ע"ב) פרק הלוקח עובר פרתו: