מגיד משנה על משנה תורה, הלכות שאלה ופיקדון· רבנו וידאל די טולוזא
פרק ב · הלכה יא
אשה ששאלה ואחר כך וכו'. בעיא דאיפשיטא ופירושו בה נכון וכן פירשו הראב"ד והרמב"ן והרשב"א ז"ל:
ואם הודיעה את בעלה שהיא שאולה ה"ז נכנס תחתיה. זה לא מצאתי מבואר בגמרא בפירוש אבל סברת הרב ז"ל היא נכונה דודאי כיון שהוא כלוקח לא יפה כחו מכחה שהרי הוא בא מחמתה וכיון שהודיעתו ונשתמש בה חייב ואינו דומה ליורשין שאמרנו למעלה שאפילו נשתמשו בה אין חייבים באונסין וכפי דעת הרשב"א ז"ל דהתם ירושה שהיא ממילא ויכולין לומר זכות אב אנו יורשין להשתמש בה שלא בקבלת חיוב האונסין ואפשר ג"כ שרבינו חלוק על הדין הנזכר למעלה אלא שהיה לו לבאר שם. ובהשגות כאן א"א והוא שקיבל אותה על עצמו בשאלה ע"כ. ולדברי רבינו כל שנשתמש בה אחר ידיעתו הרי הוא כשואל אבל ודאי אם לא נשתמש בה אי אפשר לכופו להיות כשואל וזה פשוט:
כל שאמרנו שהיא שאלה בבעלים וכו'. זה פשוט שהרי כל השומרים שוין בדין הבעלים כמו שנתבאר פרק ראשון מהלכות שכירות: