אור ברסלב

מגיד משנה על משנה תורה, הלכות עירובין· רבנו וידאל די טולוזא

פרק ז · הלכה ד

הלכה ג

מי שעומד מבעוד יום ברשות היחיד וכו'. שם (דף נ':) ברייתא מי שבא בדרך וכו' שביתתי במקום פלוני מהלך עד שמגיע לאותו מקום הגיע לאותו מקום מהלך את כולו וחוצה לו אלפים אמה בד״א במקום המסויים כגון ששבת בתל שהוא גבוה עשרה טפחים והוא מארבע אמות עד בית סאתים וכן בבקעה עמוק עשרה טפחים והוא מד״א עד בית סאתים אבל במקום שאינו מסויים אין לו אלא ד״א וכבר כתבתי פכ״ז מהל' שבת שדעת הרשב״א הוא שאפילו שבת שם בבין השמשות אם היה רה״י יותר על בית סאתים ולא הוקף לדירה אין לו אלא ד״א. ומדעת רבינו שלא נאמר חילוק זה אלא דוקא בקונה שם שביתה ע״י עירוב כגון שהלך שם וחזר או שאמר שביתתי במקום פלוני או שהניח עירוב פת שם אבל בשובת ממש כל שהוא רה״י הרי הוא לו כד״א ויראה כן ממה שלא הזכירו בראש הפרק גבי שבת תוך דיר וסהר ומערה מוקפין לדירה ולא חלקו בהן וכאן חלקו ואפשר שהחמירו בעירוב שלא לעשותו כשובת ממש ואף סוגיא שבסוף כיצד מעברין (עירובין דף ס"א:) מראה שאין חילוק בשובת אבל בנותן את עירובו דברי הכל כל שאינו מוקף לדירה אין לו אלא ד״א כנזכר שם ונתבאר פ״ו:

תוכן העניינים

מגיד משנה על משנה תורה, הלכות עירובין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה