אור ברסלב

מגיד משנה על משנה תורה, הלכות עירובין· רבנו וידאל די טולוזא

פרק ו · הלכה י

הלכה ח

נתנו במגדל ונעל וכו'. משנה שם (דף ל"ד:) נתנו במגדל ונעל בפניו ואבד המפתח ה"ז עירוב ויש בגמרא אוקימתות והעלו המפרשים ז"ל דלדידן דקי"ל כרבי כל דמצי שקיל ליה לעירוב בלא מלאכה דאורייתא עירובו עירוב וכדברי רבינו:

נתנו בראש הקנה וכו'. משנה שם (דף ל"ד:) נתנו בראש הקנה או בראש הקונדס כל זמן שהוא תלוש ונעוץ אפילו גבוה מאה אמה הרי זה עירוב והטעם לפי שהן דקין ואין בהן ארבעה על ארבעה הן מקום פטור ובגמרא תלוש ונעוץ אין לא תלוש ונעוץ לא והא אמרת רישא כרבי דאמר כל דבר שהוא משום שבות לא גזרו עליו בין השמשות ואסיק רבא גזירה שמא יקטום ופירשו המפרשים דאע"ג דאין בו אלא משום שבות כיון שהוא שבות הקרוב לבא לידי מלאכה גמורה אפילו רבי אוסר ומכאן למדו דין נתכוין לשבות ברחוק שמונה אמות ברה"ר שהזכרתי למעלה. אבל רבינו כתב בפירוש המשנה הכריח רבי בכאן שיהיו הקנה והקונדס תלושין ונעוצין ולא יהיה מחובר לקרקע אע"פ שהוא בין השמשות שהיא שעת קניית העירוב מותר לו להשתמש במחובר באותה שעה גזירה שמא יקטום גזירה שמא יחתוך אותו קנה והוא מחובר לקרקע והוא איסור סקילה מפני שיתערב לו בקנה התלוש ממקום צמיחתו שהוא מותר לחתכו וכמו כן הקונדס עכ"ל. ולפי זה אפשר שאין מכאן ראיה לדין רה"ר. ובהשגות כתוב שטעה רבינו במלת קונדס שכתב שצומח דאנן קונטס תנן והוא בד של עץ ארוך והוא טעה במ"ש בגמרא תלוש ונעוץ אין לא תלוש ולא נעוץ לא ונדמה לו שעל הקנה ועל הקונטס אמרו ולא אמרו לא תלוש לא אלא על הקנה בלבד. ורבינו כתב בפירוש המשנה קונטס הוא שבט דק יעשו ממנו הרמחים ושם הרומח קונטס וקונדס הכל שוה עכ"ל. וזהו הטעם שגזרו בהן שמא יקטום לפי שמתחלפין בתלושין ואינו כן בשאר אילנות המחוברין. והרשב"א חלק במיני הקנין מכח סוגיא אשר שם ולא נזכרה בהלכות לפי שאין אנו בקיאין בהן ובשמותיהן:

תוכן העניינים

מגיד משנה על משנה תורה, הלכות עירובין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה