מגיד משנה על משנה תורה, הלכות עירובין· רבנו וידאל די טולוזא
פרק ה · הלכה ב
אחד מבני מבוי שבקש מחבירו וכו'. ברייתא פ' הדר (עירובין דף ס"ח) אחד מבני מבוי שבקש יין ושמן ולא נתנו לו בטל השיתוף. ומ״ש קודם השבת למד ממ״ש שם למעלה מזה זמנין דבעו לה מאתמול ולא אפשר למיתבה להו ולא הוי שיתוף דתניא אחד מבני מבוי וכו' אבל רש״י ז״ל פירש יין ושמן מן השיתוף כן פירש הראב״ד והוסיף עוד להקל שלא אמרו אלא באחד המזכה לכולן משלו דאיגלאי מלתא שאין הזכוי זכוי גמור ולזה הסכים הרשב״א ז״ל:
אחד מבני מבוי וכו'. מימרא דשמואל פ' חלון (עירובין דף פ'.) אחד מבני מבוי שרגיל להשתתף עם בני מבוי ולא נשתתף בני מבוי נכנסין לתוך ביתו ונוטלין ממנו שתופו בע״כ ואמרו שם רגיל אין שאינו רגיל לא:
ואחד מבני מבוי וכו'. זה מבואר בירושלמי וזה באור הענין לדעת רבינו כשהוא רגיל אם באו לביתו ונטלו עירובן עירוב וכשאינו רגיל אינן יכולין לבא לביתו ולרדת לנכסיו אבל כופין אותו בב"ד להשתתף עד שיאמר רוצה אני או שב"ד יורדין לנכסיו: