מגיד משנה על משנה תורה, הלכות עירובין· רבנו וידאל די טולוזא
פרק ב · הלכה יב
שוכרין מן וכו'. מבואר שם (ס"ב וס"ה ס"ז) ששוכרין ואפי' בשבת ושוכרין אפילו בפחות מש"פ:
ואשתו של וכו'. פ' חלון (עירובין דף פ') ההוא עכומ״ז דאמרי ליה אוגר לן רשותך לא אוגר להו וקא בעי מהו למיגר מדביתהו ופשטו שאשתו משכרת שלא מדעתו ומכאן דשלא מדעתו הוא אפילו בששאלוהו וסרב והרשב״א כתב שלא מדעתו אפי' בעל כרחו:
וכן שכירו וכו'. זה מבואר פ' הדר (עירובין דף ס"ו) מה מערב אפילו שכירו ולקיטו אף שוכר אפילו שכירו ולקיטו.
ומ"ש רבינו ואפילו שכירו ישראל וכו'. וכן מ"ש שאל מן העכו"ם וכו'. מבואר שם (דף ס"ב ס"ד) במעשה דהמן בר ריסתק שלא היה רוצה להשכיר ואמרו ניזיל חד מינייהו ולשאול מיניה דוכתא וליתיב ביה מידי וה"ל כשכירו ולקיטו ושם אמרו היו לו חמשה שכירין ולקיטין מהו והשיבו אם אמרו שכירו ולקיטו להקל יאמרו להחמיר: