מגיד משנה על משנה תורה, הלכות עירובין· רבנו וידאל די טולוזא
פרק ב · הלכה ב
המבטל רשותו סתם וכו'. ג"ז מבואר שם דדוקא היכא דגלי אבל סתמא אין הבית בכלל:
והמבטל רשותו לבני חצר צריך לבטל לכל וכו'. בעיא פ' הדר (עירובין דף ע':) ואיפשיטא דצריך. ובעושין פסין (דף כ"ו:) ג״כ יש אוקימתא דרבנן סברי הכין וקי״ל כוותיהו. ופירוש ואם לא בטל לכל אחד בפירוש אף למי שבטל לא עשה כלום וכן מוכרח שם. ומדברי רש״י ז״ל שבפרק פסין נראה שאם היו כולן עומדים ואמר רשותי מבוטלת לכולכם שדי בכך. ולשון רבינו בזה צריך תלמוד:
והיורש מבטל רשות אע"פ שמת מורישו וכו'. בעיא שם (דף ע'.) יורש מהו שיבטל רשות היכא דלא הוה מצי לערובי מאתמול כגון שבאה לו הירושה בשבת וקיי"ל כר' נחמן דאמר מבטל וכ"פ ז"ל:
ובטול רשות וכו'. במשנה שם (דף ס"ט:) וכב"ה: