אור ברסלב

מגיד משנה על משנה תורה, הלכות עירובין· רבנו וידאל די טולוזא

פרק א · הלכה טז

הלכה טו

כיצד מערבין. בהשגות א"א במקומות הללו וכו'. ובדברי הגאונים ראיתי שמקיימים המנהג הזה לגבות קמח ולעשות חלה שלימה ואף במקומותינו נוהגים כן והסכימו בו האחרונים ז"ל ולא נזכר בגמרא ולא בדברי רבינו סתירת זה המנהג או קיומו. ומ"ש הר"א ז"ל ומסתברא דבעינן כגרוגרת וכו' הוא מפני שדעתו ודעת האחרונים שאף לערובי חצרות בעינן שיעור אפי' בככר שלם ושיעורו כשיעור השתוף למועטים כגרוגרת לכל אחד למרובין מי"ח מזון שתי סעודות ודחקו עצמן בלשון המשנה (דף פ':) שאמרה ככר כאיסר והוא שלם מערבין בו ואמרו ובלבד שיהו שם ככרות הרבה כגרוגרת לכל אחד. ורבינו הזכיר המשנה כפשטה שדי לכל אחד בככר כאיסר ואפילו הן מועטין שאין בו כגרוגרת ואף בדברי הגאונים לא מצאתי שיהא שיעור ערובי חצרות אלא בככרות שלמים או כשגובין קמח לעשות ממנו חלה שלימה וכן נראה:

ומניחין הכל בכלי אחד וכו'. משנה בכיצד משתתפין (פ"ה:) הנותן את עירובו בבית שער אכסדרה ומרפסת אינו עירוב והדר שם אינו אוסר עליו. בית התבן בית הבקר בית העצים בית האוצרות ה״ז עירוב והדר שם אוסר עליו. ובגמרא יש מימרא דרב יהודה דמשמע מינה דהנותן עירובו בבית שער דיחיד עירובו עירוב ולא נזכרו בהלכות. ורבינו כתב אפילו בבית שער דיחיד וזה תימה ואין ספק אצלי שכך היתה גרסת רבינו שם אמר רב יהודה כ״מ שאמרו חכמים הנותן את עירובו אין עירובו עירוב הדר שם אינו אוסר עליו חוץ מבית שער דיחיד ואולי שלזה לא הוצרכו להזכיר בהלכות מימרא זו לפי שבסתם בית שער נכלל בית שער דיחיד ולזה כתב רבינו פ״ד גבי האוסר על חבירו מי שהיה לו בחצר חבירו בית שער שהרבים דורסין בו וכו' דמשמע הא של יחיד אוסר ואע״פ שבהלכות לא חלקו בפ' הדר גבי האוסר על חבירו אולי מפני שאינן מאריכין בדברים שאינן מצויים שידור אדם בבית שער כנ״ל ולזה פסק רבינו פ״ד בעשרה בתים זה לפנים מזה שהבית הפנימי והסמוך לו נותנין עירוב וכר״י דאמר פ' הדר (עירובין דף ע"ה:) שבית שער דיחיד אוסר כמו שיתבאר שם. וראיתי לרשב״א ז״ל שהביא הגירסא כל מקום שאמרו הדר שם אינו אוסר הנותן את עירובו שם אין עירובו עירוב חוץ מבית שער דיחיד והעמיד דברי רבינו בדרך אחרת א״א להולמה. ודין בית שאין בו ד״א מבואר פ״ק דסוכה (דף ג'):

וכשמקבץ העירוב מברך וכו'. זהו מוסכם שכל המצות כלן אע"פ שהן מדבריהן מברכין עליהן חוץ מאותן המבוארות פי"א מהלכות ברכות:

ויש לקטן לגבות עירובי חצרות וכו'. מימרא (עירובין ל"א:) אמר רב הונא קטן גובה את העירוב והוא הדין לנשים ועבדים:

ובית שמניחין בו את העירוב אינו וכו'. פרק מי שהוציאוהו (עירובין דף מ"ט.) אמר שמואל בית שמניחין בו את העירוב אינו צריך ליתן את הפת ואסיקו טעמא משום דכמאן דדיירי הכא כלהו הוא. ודע שפסק הלכה הוא שהעירוב משום דירה לפיכך אין מערבין ולא משתתפין בכלים ומערבין בפת ומשתתפין באוכלין אע״פ שאין בהם שוה פרוטה ומניחין העירוב אפילו בבית של קטן ואם היה העירוב משום קנין היו דינין אלו בהפך ובדברי רבינו מבואר כל זה למבין:

ואם היו רגילין להניח בו אין משנין וכו'. בגיטין פרק הנזקין (גיטין דף נ"ט.) משנה מערבין בבית ישן מפני דרכי שלום:

תוכן העניינים

מגיד משנה על משנה תורה, הלכות עירובין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה