מגיד משנה על משנה תורה, הלכות נחלות· רבנו וידאל די טולוזא
פרק יא · הלכה ג
מי שהיה בידו וכו'. שם רבינא הוה בידיה שברא דרבינא זוטי יתמא בר אחתיה הוה ליה לדידיה נמי חמרא הוה קא מסיק ליה לשיכרא אתא לקמיה דרב אשי א"ל מהו למשקליה בהדן לשקליה דילמא מיתניס נישבקיה דילמא מתקיף א"ל זיל לא עדיף מדידך ע"כ ופירוש לא התירו להוליכו במקום שיש ספק שמא יארע לו אונס אלא בדבר שיש לחוש שאם יניח אותו כאן שמא יפסד קודם שימכר אבל בדבר שאין ספק כאן אסור הוא לאפוטרופוס להביאו לבית הספק ואפי' כדי להרויח שהרי לא התירו להוליך מטלטלין של יתומים לשוק אלא אם כן הוא קרוב למדינה כמו שיתבאר בסמוך וזה מבואר ומכאן שאין שולחין מטלטלים או סחורה של יתומים בדרך ים ולא בדרך שיש בה ספק אונס אלא שכר וכיוצא בו: