אור ברסלב

מגיד משנה על משנה תורה, הלכות נזקי ממון· רבנו וידאל די טולוזא

פרק יב · הלכה טז

הלכה טו

אבל אם היתה פקחת ונפלה ביום ומתה וכו'. משנה שם (דף נ"ב) וגמרא (דף נ"ה):

וכן אם נפל לתוכו אדם ומת וכו'. משנה שם:

ואם הוזק בו אדם או הבהמה הפקחת וכו'. נזקי האדם ליחייב הם מפורשים בגמרא פ' המניח (בבא קמא דף ל"ג) ה״מ לענין קטלא אבל לענין נזקי האדם חייב אבל חיוב נזקי הבהמה הפקחת לא נתבאר בגמרא. ובהשגות א״א ובהמה הפקחת ביום למה ומה בין נזק למיתה לענין זה ע״כ. ול״נ שיצא דין זה לרבינו ממה שאמרו פ' המניח (בבא קמא דף כ"ז:) לפי שאין דרכן של בני אדם להתבונן בדרכים והביאה ז״ל פי״ג וסובר הרב ז״ל דכ״ש בהמה שאין בה דעת וכשמיעטו בהמה פקחת ביום לא מיעטוה אלא מן המיתה בדוקא שהפקחות מעיינות ונשמרות ממכשול גדול שיש בו סכנת נפשות אבל אינן שומרות עצמן בכל עת מן הנזקים ולפיכך חייב בעל הבור על נזקיהם שאין זה אונס, ואפשר שהרב רבינו אברהם ז״ל סבור שהאדם שהוא בעל מחשבה הוא שאינו מתבונן בדרכים אבל בהמה דרכה להתבונן והלכך ה״ל כאונס ופטור וכן פי' הרשב״א ז״ל:

תוכן העניינים

מגיד משנה על משנה תורה, הלכות נזקי ממון

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה