אור ברסלב

מגיד משנה על משנה תורה, הלכות נזקי ממון· רבנו וידאל די טולוזא

פרק ז

פרק ו

הלכה א

שור שקשרו בעליו כו'. החלוק בין תם למועד במשנה פרק ארבעה וחמשה ופסק כר"י וכרב דס"ל דלא אמרינן צד תמות במקומה עומדת אלא פטור לגמרי.

ומה שכתב וכן אם הזיק וכו'. נתבאר ריש פרק הכונס (בבא קמא דף נ"ה:). וכראוי הוא דלת שיכולה לעמוד ברוח מצויה כמו שנתבאר שם:

הלכה ב

היה מועד לקרן ימין וכו'. מימרא פרק ארבעה וחמשה (דף מ"ח ע"ב) בשם רב וי"מ שאם הזיק בקרן ימין שהוא מועד שפטור לגמרי ואין כן דעת הרב ז"ל ורבו הפירושים באותה שמועה ופירוש חצי נזק מגופו משתלם וכן כתוב בהשגות א"א מגופו כר"י ע"כ. ופשוט הוא דחצי נזק משום צד תמות הוא ומגופו בדוקא כדין תם בעלמא ולפיכך לא חשש רבינו ז"ל לפרש:

הלכה ג

בהמה שחבלה באדם וכו'. נתבאר ס"פ כיצד הרגל (דף כ"ו) שהשור פטור מד' דברים.

ומ״ש לפיכך שורו שבייש וכו' ושורו שחבל באביו וכו'. משניות פ' המניח (בבא קמא דף ל"ד:):

הלכה ד

המכניס שורו לחצר בעל הבית וכו'. משנה פרק הפרה (דף מ"ז).

ומה שכתב אם היה תם משלם חצי נזק. פסק כחכמים ודלא כרבי טרפון דאמר קרן שבחצר הניזק נזק שלם ומחלוקתן פרק כיצד (דף כ"ד:):

הלכה ה

נפל לבור שבחצר זו והבאיש את מימיו וכו'. משנה פ' הפרה (מ"ז:) והחילוק בין שעת נפילה לאחר נפילה מפורש שם בגמ' (מ"ח:) אליבא דשמואל דהלכתא כוותיה בדיני.

ומ"ש ואם הכניס ברשות בעל השור פטור. לא נזכר במשנה כלל אלא בלשון זה ואם הכניס ברשות בעל החצר חייב רבי אומר בכולן אינו חייב עד שיקבל עליו (בעל הבית) לשמור ויש אומרים דברשות כל אחד חייב בנזקי חבירו דהוי להו כחצר של שותפין כיון שהזיקו זה את זה בידים. ובהשגות א"א זה לא ידעתי למה פטור וכו' ולזה אינו מיוחד אלא לשוורים ע"כ. ולא ידעתי טעם לחילוק זה שחילק הר"א ז"ל בין נגיחה להבאשת המים דאי כחצר השותפין חשיב לה אף אנגיחה ליחייב דהא קרן ודאי בחצר השותפין מחייבת. ואולי שהוא ט"ס בהשגות וראוי להיות למה פטור לא בנגיחה ולא בהבאשת מימיו וכבר נתבאר זה פ' ראשון. ברם נראין דברי התוס' והם כדברי רבינו שכתבו שכך סובר רבי שכשמכניס שורו ברשות הרי הוא כאילו הם מתנים בפירוש שיפטר כל אחד בנגיחת שורו ובשאר נזקין וכן עיקר. ומ"ש רבינו ואם קבל הוא כדברי רבי וכשמואל שפסק כן:

הלכה ו

הכניס שורו לחצר בעל הבית וכו'. מימרות מפורשות שם (דף ס"ח:).

ומה שכתב בעל חצר חייב בנזקי הבור. הוא בשהפקיר שורו לאחר מכאן כדין כל בור האמור בכל מקום וזה פשוט ולזה סתם רבינו ז"ל:

הלכה ח

שמין לנזקין כיצד וכו'. מימרא מפורשת פ"ג (דף י"א):

פחת נבלה של הניזק וכו'. משנה (דף ל"ד.) ומבואר בגמרא פ"ק (דף י':).

ומ"ש שבח נבילה חולקין. הוא מחלוקת ר"מ ור' יהודה שם בפ' המניח ופסק כר' יהודה:

הלכה יא

שור שוה מאתים וכו'. ברייתא שם ופסק כר"ע:

הלכה יב

ומה שכתב השביח המזיק כו'. גם זה שם:

הלכה יג

על המזיק לטרוח בנבלה וכו'. מחלוקת תנאים בברייתא בגמרא (דף י"א) בפרק קמא ופסק כאבא שאול וכאחרים וכן עיקר:

תוכן העניינים

מגיד משנה על משנה תורה, הלכות נזקי ממון

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה