מגיד משנה על משנה תורה, הלכות נזקי ממון· רבנו וידאל די טולוזא
פרק ב · הלכה יז
כלב שנטל את החררה וכו'. הושג ממה שאמרו בסוף ועל שאר הגדיש פטור א"א ליתא דצרורות ע"י שינוי וכו': ואיני יודע לתרץ ודבריו בנויים על המשנה ובאוקימתא דר"י (דף כ"ב) דאמר אשו משום חציו ומתני' בדאנח אנוחי בדוקא הוא ואולי שהוא ז"ל סובר שכיון שהניח כלו חציו ושוב אינו מחוייב על הגרירה כיון שלא נשרף הגדיש אלא מחמת הגרירה וצ"ע. והחררה הזו יש בה גחלים שכך דרך לאפותה עליהם: