מגיד משנה על משנה תורה, הלכות מלווה ולווה· רבנו וידאל די טולוזא
פרק כו · הלכה ט
עבד או אשת איש שלוו וכו'. זה פשוט שאינן משלמין בעודן תחת האדון והבעל ולמדו זה כל המפרשים ז״ל מהרבה מקומות ומהם מהמשנה שבפרק החובל (בבא קמא דף פ"ז) העבד והאשה וכו' שחבלו באחרים פטורין אבל משלמין לאחר זמן נתגרשה האשה ונשתחרר העבד חייבין לשלם. ומ״מ ראיתי כתוב בשם רבינו שרירא ורבינו האיי גאונים ז״ל שהאשה שלותה או קבלה בפקדון או גזלה או גנבה אם הוא מצוי בידה משלמת ואין לבעל לעכב ואם כבר אבד הרי הוא כדין חבלות וכן נראה מדברי רבינו ז״ל שכתב לפנינו ודבריהם צל״ע בלותה לפי שי״ל שכיון שמלוה להוצאה ניתנה תיכף שלותה זכה בה בעל לאכילת פירות אבל בפקדון וגזל וגניבה פשוט הוא דכל היכא דאיתנהו ברשותא דמרייהו איתנהו: