אור ברסלב

מגיד משנה על משנה תורה, הלכות מלווה ולווה· רבנו וידאל די טולוזא

פרק כה · הלכה יד

הלכה יג

מי שאמר לחבירו הלוהו וכו'. הרבה מן הגאונים ז"ל כדעת הראשון עד שיש מי שכתב אם הביאו ערב שבת בין השמשות ובמוצאי שבת ברח לא נפטר הערב בכך. ובתשובה לרב נחשון אמטייה כד נפיק חדא כוכבא שפיר דמי לקבוליה ואי לא קבליה איהו דאפסיד אנפשיה ונפטר הערב ואי בתר דנפקי תלתא כוכבי שבת הוה ואי ערק לא מיפטר ערב וכן אמר רב צמח ואלו הדברים ודאי אינן אלא בערב להביא הלוה. ודעת רבינו ז"ל שכל שהערבות או הקבלנות הן על תנאי אי זה שיהיה דינן כדין אסמכתא וכמ"ש למעלה ולדעת הגאונים אפילו לא אמר אם לא אביאנו אהיה חייב לשלם סתמו כפירושו והטעם לפי שאין אדם מוציא דבריו לבטלה ואם לא נתכוון לכך מה היה הערבות ובמה יכריחנו מלוה להביאו וכן מורה לשון רבינו ז"ל והר"א ז"ל מטיל פשרה אף כאן וחלק בין סתם למפרש וכתב בהשגות א"א דל אסמכתא מהכא וכו' ואין דעתי נוחה גם בזו וכ"ש במה שאמר שיבוא גוף תחת גוף ומה יעשה גוף הערב בב"ד ולכשיהיה בב"ד ויאמר איני יכול להביא הלוה איזו כפייה יכפוהו ב"ד אם לא בתשלומין היחבשו אותו עד שיתפשר עם המלוה או יעמוד שם לעולם והיכן מצינו כפייה כזו ועוד שא"כ יותר הוא משועבד מערב אחר דודאי גופו חביב עליו מממונו ורוב בני אדם כן אלא ודאי אין לדברים אלו עיקר ובעיקר הדין איני כדאי להכריע:

תוכן העניינים

מגיד משנה על משנה תורה, הלכות מלווה ולווה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה