מגיד משנה על משנה תורה, הלכות מלווה ולווה· רבנו וידאל די טולוזא
פרק כה · הלכה ג
המלוה את חבירו ע"י ערב וכו'. זאת הבבא מוסכמת בגמרא:
היה הלוה אלם ואין ב"ד יכולין להוציא מידו וכו'. זה הדין הוא בהסכמה מרוב הראשונים והאחרונים ז"ל שכל שהלוה אלם כמי שאין לו נכסים דמי אע"פ שיש חולקין ועוד כתב הרשב"א ז"ל וכן בשאין הלוה עמו במדינה אע"פ שנעשה לו ערב סתם אין אומרים לו לך וחפש אחריו והוציא מאתים על מנה אלא ישתדל הערב ויביא הלוה כדי שיעמוד לדין עם המלוה או יפרע וכן אפילו בשיש לו ללוה נכסים ידועים במדינה אחרת אין אומרים לו למלוה שיוציא מאתים על מנה עכ"ל: