אור ברסלב

מגיד משנה על משנה תורה, הלכות מלווה ולווה· רבנו וידאל די טולוזא

פרק כד · הלכה ב

הלכה א

ומי נותן שכר הסופר בשטרי הלואה וכו'. כל זאת הבבא מפורשת ומוסכמת במשנה ובגמ' חוץ משכר טענות הבעלי דינין שנחלק רשב"ג (דף קס"ח) ואמר כותבין שנים לזה בפני עצמו ולזה בפני עצמו ואמרו בגמרא לימא בכופין על מדת סדום קא מיפלגי דרשב"ג סבר אין כופין ויכול האחד לומר איני פורע בשלך גם אתה לא תפרע בשלי ותירצו לא דכ"ע כופין והכא היינו טעמא דרשב"ג דאמר לא ניחא לי דתיהוי זכותך גבי זכותי שאתה דומה עלי כארי אורב שתחפש כל עילה בזכותי בראותך אותו והקשו המפרשים ז"ל ומאי טעמייהו דרבנן אם זה רוצה שיהיו זכיותיו בידו ותירצו הכא כגון שחבירו אומר לו נכתוב שנינו ביחד ויעמוד השטר בידך ולכשאצטרך תראהו לי והלכה כחכמים וכתב הרשב"א ז"ל ע"כ לא נחלקו חכמים אלא היכא שתובעין דאיכא פסידא כגון זה אבל היכא דליכא פסידא אפילו רבנן מודו ונפקא מיניה לבעלי דינין שתבעו הטפסת שטר שבעל דין מוציא עליהן שאין מן הדין ליתן להן שיכול לומר בעל השטר איני נותן לך הטפסה שאתה דומה לי כארי אורב כך נראה לי עד כאן לשונו. ומה שאמרו שהבעל נותן שכר השובר כתב הרשב"א ז"ל איכא למימר דוקא במקום שאין כותבין כתובה שגובה היא כתובתה לעולם בעדי מיתה ובעדי גירושין וא"נ במקום שכותבין והביאה ראיה שלא כתב לה הא בעלמא שכתב לה ואבדה כתובתה היא תתן שכר השובר דהא לדידיה איצטריך דהוה לה לאהדורי כתובתה ואינה בידה עכ"ל וכן הדין בשאר שטרות:

תוכן העניינים

מגיד משנה על משנה תורה, הלכות מלווה ולווה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה