מגיד משנה על משנה תורה, הלכות מלווה ולווה· רבנו וידאל די טולוזא
פרק כג · הלכה יז
מי שהוציא שטר חוב במנה וכו'. מימרא שם הדין והטעם ופי' אפילו נודע שלא נפרע ולוה מודה כן דאי לא תיפוק לי' דלא גרע מדין הוציא שטר חוב במאה ואמר קרעוהו לי וכתבו שטר אחר בחמשים שיתבאר לפנינו שאין עושין כן מחמת חשש שובר אלא ודאי כאן אפילו בחייב מודה שלא נפרע ואפילו במודיעין הדבר אליו אין עושין אלא ברצונו וכן פירש הרמב"ן ז"ל:
וכן אם הוציא שני שטרות וכו'. גם זה מימרא שם הדין והטעם הובאה בהלכות פרק נערה שנתפתתה והיא גם כן אפילו בנודע שלא נפרע: