מגיד משנה על משנה תורה, הלכות מלווה ולווה· רבנו וידאל די טולוזא
פרק כב · הלכה א
סדר גביית החוב כך הוא וכו'. זה פשוט שאומר לו קיים שטרך וחות לדינא כדאיתא פרק האשה שנתארמלה (כתובות דף י"ט).
ומ״ש רבינו ואם טעה הדיין וכו'. מעשה מבואר פרק גט פשוט (בבא בתרא דף קע"ד) בדיין שטעה וסלקוהו:
אמר הלוה הריני משלם וכו'. דעת רבינו ז"ל כדעת הרב אלפסי ז"ל בתשובה שכל זמן שאין ללוה מעות או מטלטלין ויש לב"ד להגבות מן הקרקע נותנין לו זמן בית דין שהוא שלשים יום והטעם שהרי אפילו בלא נתינת זמן אי אפשר לב"ד להגבות מן הקרקע לאלתר אלא לאחר הכרזה ושומא כמו שיתבאר אבל בשיש לו מעות או מטלטלין ומלוה שואל מהם גבויי מגבין לו מהן לאלתר כיון שבא מלוה בתורת גבייה אבל רבינו חננאל ז"ל סובר שאין נותנין שום זמן ללוה שהגיע זמנו ואפילו לגבות מקרקע אלא כיון שהודה לאלתר מתחילין בסדר גבייתו וכן כתוב בעיטור ויש לזה קצת ראיות ודעת אחרת יש שנותנין זמן אפילו לגביית מטלטלין והלכה כדברי המכריעין הרב אלפסי ורבינו ז"ל:
ואם רצה המלוה להחרים חרם סתם וכו'. בהרבה מקומות מן החבור הזה הזכרתי שחרם סתם הוא מתקנת הגאונים ז"ל והורגל עד ששב לדין פשוט:
שלמו השלשים ולא הביא בית דין וכו' וכן אם אמר בתחלה וכו'. זה מבואר פרק הגוזל ומאכיל (בבא קמא דף קי"ב ע"ב) דאי אמר לא אתינא לאלתר כתבינן. ומ״ש במלוה על פה שאין כותבין אדרכתא אלא על נכסים בני חורין כבר נתבאר פי״א לפי שהמלוה על פה אינו גובה מן המשועבדין: