מגיד משנה על משנה תורה, הלכות מלווה ולווה· רבנו וידאל די טולוזא
פרק יח · הלכה י
מת ראובן והניח שדה אחת שוה מנה וכו'. גם זה מעשה דקטינא מבואר שם. ומ"ש רבינו ז"ל מן המטלטלין שהניח אביהן לפי שהוא ז"ל סבור שמנכסים שלהם אפילו מצוה ליכא. ושם באותו מעשה נתבאר בגמרא שטעם הבעל חוב הוא מפני שיכול לומר מצוה עשיתם וכן כתבו קצת המפרשים ז"ל וכבר כתבתי בזה פרק י"א:
ואם אמרו לו אלו במאה דמי השדה וכו'. גם זה באותו מעשה מבואר והוכיחו הרמב"ן והרשב"א ז"ל מן הירושלמי שכשם שאין שמעון יכול לחזור ולטורפה כך אין בעל חוב מאוחר ממנו יכול לטורפם דהו"ל כמי שהגבו אותו וחזרו ולקחו ממנו וכן עיקר: