מגיד משנה על משנה תורה, הלכות מלווה ולווה· רבנו וידאל די טולוזא
פרק יז · הלכה ט
המוציא שטר וכו'. ברייתא פרק שני דייני גזירות (כתובות דף ק"י ע"ב).
ומ"ש רבינו מה שאין כן בכתובה. מבואר שם ובהלכות אישות:
בא לגבות וכו'. זה פשוט בטעמו שכיון שאין מבורר בשטר ודאי על המלוה לישבע ודי אם האמינוהו ליטול בשבועה מפני שהלוה כתב סתם:
היה בו וכו'. באותה ברייתא שם. ופירוש כל הדינין האמורין הן בשכתוב בו דינרין או סכום מטבע אחר אבל אם כתוב בו מאה כסף ולא פירש אם סלעים אם דינרין אם פונדיונין מה שירצה לוה מגבהו כל מטבע שהוא מכסף:
מכאן אתה למד. זה הוציא רבינו ז"ל משמועה זו ופשוט הוא: