מגיד משנה על משנה תורה, הלכות מלווה ולווה· רבנו וידאל די טולוזא
פרק יד · הלכה ו
הוציא עליו שטר מקויים וכו'. פרק חזקת (בבא בתרא דף ל"ב) מעשה שם ופירשו רבינו ז״ל במקויים וכ״נ דעת הגאונים ז״ל וכן פירש הרב רבינו יונה ז״ל וטעם לדין זה מפני מה אינו נאמן במגו נחלקו בו המפרשים ז״ל אבל דעת הרמב״ן והרשב״א ז״ל הוא ששטר זה בשעה שהודה המלוה שמזוייף הוא לא היה מקויים ומתוך זה אפי' קיימו אחר מכאן אינו גובה בו שהרי בשעת הודאתו לא היה שם מגו שהרי עדיין לא היה מקויים ושוב אין נזקקין לו אבל אם קיימו ואחר מכן הודה נאמן מדין מגו ומגבין אותו אלו דבריהם ז״ל: