מגיד משנה על משנה תורה, הלכות מלווה ולווה· רבנו וידאל די טולוזא
פרק יב · הלכה ג
היתה המלוה רבית וכו'. שם בערכין פרק שום היתומים מבואר:
וכן אשה שתבעה כתובתה וכו'. כר"י וכאמימר דעבד עובדא ואגבי כתובה דגרושה מיתמי משום חינא וכתב הרב ז"ל כדי שיהיה לה כלום וכו' וכך פירשו בהלכות פרק אלמנה ניזונת וכן עיקר:
לפיכך אם קפצה וכו'. פירש שכיון שנשאת בטל חינא ומכאן יצא להם ז"ל וכן כתבו מן המפרשים ז"ל: