מגיד משנה על משנה תורה, הלכות מלווה ולווה· רבנו וידאל די טולוזא
פרק יב · הלכה א
אין נפרעין מן היורשין אא"כ היו גדולים וכו'. דע שכ"ז שחייב מודה או שנדוהו ומת בנדויו כמו שנזכר פי"א נתבאר בגמרא בערכין (דף כ"ב) שגובים אותן מן הקטנים וכן מוכרח סוף גט פשוט וזה מוסכם מכל המפרשים שראיתי דבריהם ובאמת בתוך זמנו נחלקו דאיכא מ"ד שאע"פ שאין אדם פורע בתוך זמנו שמא התפיסו צרורות כסף במשכון ובעודן קטנים לא ידעו למצוא ראייה ולפיכך ימתין עד שיגדלו ולא אמרו שגובין במת תוך זמן מן היתומים בלא שבועה אלא מן הגדולים אבל לא מן הקטנים אפי' בשבועה ודעת הרמב"ן והרשב"א ז"ל שאפי' מן הקטנים גובין במת תוך זמן ורבינו ז"ל לא ביאר דינין אלו בבירור אלא שסמך לו על מ"ש למעלה וכל אלו גובין מן היורשין בלא שבועה ולא כתב מיורשין גדולים אלא סתם בין קטנים בין גדולים ודבריו בכאן הם בשטר חוב שגובה מן הגדולים ואין נזקקין לו בעודן קטנים אבל זמן שמלוה ע"פ גובה מהם קטנים וגדולים שוין: