מגיד משנה על משנה תורה, הלכות מלווה ולווה· רבנו וידאל די טולוזא
פרק יא · הלכה ג
הוציא עליו כתב ידו שהוא חייב לו. משנה סוף פרק גט פשוט (בבא בתרא דף קע"ה ע"ב) הוציא עליו כתב ידו שהוא חייב לו גובה מנכסים בני חורין.
ומ"ש אע"פ שהוחזק בבית דין. ר"ל שנתקיים כך מבואר בגמ':
ואם טען שפרע וכו'. סברת הגאונים ז"ל כתובה בהלכות שנאמן לומר פרעתי וכן כתב הרמב"ן ז"ל ומפני שאינו גובה ממשועבדין ורוב המפרשים האחרונים ז"ל אבל הר"ז והרשב"א ז"ל נחלקו עליהם ואמרו שאינו נאמן לומר פרעתי ואם יש בכתב ידו נאמנות למלוה העלה בעל העיטור ז"ל שאפילו לא הוחזק כתב ידו אינו נאמן לומר פרעתי: