אור ברסלב

מגיד משנה על משנה תורה, הלכות מלווה ולווה· רבנו וידאל די טולוזא

פרק טז · הלכה יב

הלכה יא

האומר לבניו שטר וכו'. משנה פרק גט פשוט (בבא בתרא דף קע"ג) כלשונה ופירש״י ז״ל שטרות כולן פרועין חוץ מאותן שיאמרו עדיין לא פרענו עכ״ל והטעם שיד בעל השטר על התחתונה ומספקא לן בכל חד דילמא האי ניהו:

נמצא לאחד וכו'. שם במשנה ופירוש נמצא ללוה אחד שם בבית המת שני שטרות שלוה ממנו שתי הלואות הקטן אינו פרוע דשטר בין שטרותיו קאמר דמשמע אחד ולא שנים עכ"ל:

אמר לחבירו וכו'. מימרא שם ומכאן שיד בעל שובר על העליונה ושל בעל השטר על התחתונה והטעם לפי שהשטר בא להוציא והמוציא עליו הראיה והשובר בא להפטר, ומכאן ששובר שכתוב בו דינרין סתם מבטל כל חוב ויכול לטעון כל מה שירצה אבל אם היה כתוב בו סך ונמחק או שכתב בו תיבה שלא נתקיימה אין דנין בו אלא כפחות שבלשונות כדי שלא יבואו להערים ואין דנין נמחק אלא להורעת כחו של מוציא כך השיב הרמב"ן ז"ל:

חוב לך בידי פרוע וכו'. באותה מימרא שם ופי' אבן מיגש ז"ל לשון חוב משמע שטר אחד ומשמע נמי על כל שטר שיש לו עליו לפי שכולן חוב אחד מיקרי וכיון דאיכא למימר הכי ואיכא למימר הכי יד בעל השטר על התחתונה וכל שטרות שיש לו נחזיק עליהן שהן פרועין עכ"ל ואף כאן ראיה גמורה שיד בעל השובר על העליונה:

תוכן העניינים

מגיד משנה על משנה תורה, הלכות מלווה ולווה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה