מגיד משנה על משנה תורה, הלכות מלווה ולווה· רבנו וידאל די טולוזא
פרק ט · הלכה ט
המוליך פירותיו ממקום למקום וכו'. ברייתא כלשונה שם ופירש"י ז"ל יש לו באותו מקום מותר דמהשתא אוקמינהו ברשותיה ואע"ג דלא משיך סאה בסאה לאו רבית קצוצה הוא אלא אבק רבית דרבנן וכי יש לו לא גזור אין לו באותו מקום אסור דבשכר המתנתו יתן לו זה במקום היוקר עכ"ל:
היה מוליך סחורה ממקום למקום וכו'. ברייתא כלשונה שם ופירש"י ז"ל למקום הזול למקום היוקר ואמר לו תנה לי ואני אוליכה ואעשה צרכי במעות עד זמן פלוני. ברשות מוכר אם קיבל מוכר אחריות הדרך מותר דאין כאן מלוה עד שתמכר וכל מה שנמכר ביוקר של בעלים הראשונים הוא. ברשות לוקח אסור דמהשתא מלוה הוא גביה ויהיב ליה טופיינא דדמיה ברביתא עכ"ל וכתבו קצת מפרשים ז"ל שאע"פ שאין נותן לו שכר עמלו מותר כל שאחריות הדרך ברשות מוכר: