מגיד משנה על משנה תורה, הלכות מלווה ולווה· רבנו וידאל די טולוזא
פרק ט · הלכה ד
אין פוסקין על שער של עיירות וכו'. מימרא דר' יוחנן בסוף הפרק (דף ע"ב ע"ב):
היו החטים החדשות במדינה וכו'. ברייתא כלשונה לפי גירסת ההלכות והרבה ספרים אבל רש"י ז"ל כתב ה"ג בתוספתא היו חדשות מארבע וישנות משלש אין פוסקין על החדשות מארבע עד שיצא השער לחדש ולישן דהאי חדשות מארבע משום דלא יבשו עדיין כל הצורך והפוסק על החדשות לא יקבלם הימנו עכשיו אלא לאחר זמן כשיתייבשו כל צרכן ואין פוסק עליהן לקבל ארבע סאין בסלע עד שיצא השער בארבע לחדש ולישן עכ"ל. ולדברי רבינו וגירסתו שכתב אין פוסקין סתם נ"ל שהכוונה בין חדש בין ישן הטעם שכל שיש חילוק בין חדש לישן אינו שער קבוע שעתידין הן להיות שוין או באחד משערים אלו או פחות מאחד מהם או יותר והרי הוא כשער של עיירות שאין פוסקין עליו מפני שאינו קבוע:
היו חטים של לקוטות ארבע סאין וכו'. ברייתא ומימרא שם ופירש"י ז"ל סתם תבואות אינם לקוטות יפה לפי שלוקטין אותם בכמה שדות ומערבין שבולי שיפון עם שבלי חטים אין פוסקין לבעל הבית מארבע עד שיצא השער של ארבע ללקוט ולמוכר עכ"ל משמע דלבעל הבית משלש יכול לפסוק וכן מוכיח בסוגיא שם ואף רבינו לזה נתכוון באמרו ולא יפסוק לבעל הבית עד שיקבע השער לבעה"ב כלומר לא יפסוק לו מארבע: