מגיד משנה על משנה תורה, הלכות מלווה ולווה· רבנו וידאל די טולוזא
פרק ה · הלכה ה
אסור לישראל לתלות מעותיו ביד עכו"ם וכו'. שם בראש הפרק (דף ס"א) תולה מעותיו בעכו"ם וכפירוש ההלכות:
ועכו"ם שהלוה את ישראל ברבית וכו' שכיון שבדיניהם שתובע הערב תחלה. לשון הגמ' שם (דף ע"א ע"ב) דכיון דעכו"ם דיניה דאזל בתר ערבא איהו ניהו דקא שקיל מיניה רביתא ופירש"י ז"ל ושאר המפרשים שכל שיכול לתבוע הערב תחלה אסור עד שיקבל עליו שלא יתבע הערב עד שיתבע הלוה ולא ימצא לגבות ממנו אבל הרשב"א ז"ל כתב שערב שלהם היה ערב שלוף דוץ כלומר שלוף והנח הלוה ודוץ והתקע בי לגבות ממני ולא היה דין מלוה אצל הלוה שהרי היה יכול לדחותו אצל הערב ובכי האי גוונא בדוקא הוא דאסור אבל אם קיבל עליו לתבוע איזהו מהן שירצה ויהיה דינו כערב קבלן שלנו ה"ז מותר וכן נהגו במקומות אלו אלו דבריו ז"ל ומלשון רבינו אין להכריע כלום: