אור ברסלב

מגיד משנה על משנה תורה, הלכות מלווה ולווה· רבנו וידאל די טולוזא

פרק ד · הלכה ו

הלכה ד

(ה-ו)

הגזלנין ומלוי בריבית שהחזירו וכו'. ברייתא פרק הגוזל עצים (בבא קמא דף צ"ד ע"ב):

ואם היתה גזילה קיימת. מבואר שם וכבר נתבאר יותר מזה פרק ראשון מהלכות גזילה:

והריבית דבר מסויים. פרק איזו נשך (דף ס"ב):

שטר שכתוב בו רבית בין וכו' גובה את הקרן ואינו גובה את הרבית. ברייתא (דף ע"ב) כלשונה שם ופסק כחכמים ופירש רש"י ז"ל שכתוב בו פלוני לוה מפלוני מנה ברבית כך וכך לזמן פלוני עכ"ל. וגובה את הקרן יש מי שפירש אפילו מן המשועבדין ואף על פי שהעדים עברו בלאו תורת שטר יש לו ואינן נפסלים בכך לעדות לפי שלאו זה אינו ידוע לכל וסוברין שלא תשימון אינו אלא למלוים ויש מי שפירש גובה את הקרן מבני חורין בדוקא אבל לא מן המשועבדין וגובה מבני חורין בשהחייב מודה או בשעדים אחרים מעידין על אותה מלוה ודינה כדין מלוה על פה אבל אלו פסולין הן לעדות כיון שריבית מפורשת יש בשטר ולזה הסכים הרמב"ן לפסול העדים בכך אבל פירוש הברייתא בדרך אחרת שאין הריבית מפורשת בו ולא ידעו העדים באותו ריבית אלא שבאו שנים ואמרו כתב ידן הוא זה אבל רבית היתה שם או שידעו והיו אנוסין מחמת נפשות וכיוצא בזה גובה את הקרן אפילו מן המשועבדים אבל ברבית מפורשת ולא נאנסו העדים הרי הן נפסלין בכך וזה עיקר:

אבל אבק וכו'. מפורש בראש הפרק שם (דף ס"א ע"ב):

תוכן העניינים

מגיד משנה על משנה תורה, הלכות מלווה ולווה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה